"נרקיס של עוד שלושים שנה לא תחזור בשאלה"

היא מעריצה את ביונסה אבל לא צופה בקליפים החשופים, מופיעה לצד נצ'י נצ' ("הרב אמר כן") בלי לשיר את המלים הגסות, ומצהירה שמצאה את עצמה, גם אם עדיין קשה לה שלילדים אסור לראות את אמא על הבמה. נרקיס מודל 2019 ממשיכה להקשיב לקול הפנימי — וגם להמר איזה משיריה ייכנס לפלייליסט

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נרקיס. "הרעב שלי רק הולך וגדל"
נרקיס. "הרעב שלי רק הולך וגדל"צילום: שילת מזרחי
איה חיות
איה חיות
איה חיות
איה חיות

היא רצה בין הקלטות, הופעות, צילומי קליפים ואפילו צילומי קטלוג מטפחות, אבל החיוך הכי גדול עולה על פניה של נרקיס כשהיא מדברת על שני הילדים, בני חמש ותשע. "אני לא בטוחה ש'חמודים' היא ההגדרה הכי טובה לשניהם, אבל הם נינג'ות, והם מוציאים ממני את המיטב", היא צוחקת. "אתמול עשיתי איתם קניות בסופר אחרי יומיים של צילומים מטורפים. הסתובבנו עם עגלה שעולה על גדותיה וכל אחד זרק מה שהוא רוצה. צרחות בסופר, בלגן, ואני על עקבים של עשרה ס"מ — אבל עושה את זה".

עקבים מבחינתה זה חובה. לכל מקום שהיא הולכת, היא אוהבת להתעסק בלבוש. החצאית האופנתית והמטפחת הצבעונית המהודקת לראש הפכו את המראה החיצוני שלה למותג. "כתבה לי אתמול מישהי שאני חייבת לעשות סרטון קשירת מטפחת כי שלי מעוררת השראה", היא מספרת ומוסיפה שכבר שמעה על צעירות ללא קשר לדת שהחלו ללכת עם מטפחות לראשן כפריט אופנתי גם בזכותה.

סיפור להיט: נרקיס על "שדות"

אך אם שיחת הטלפון שעשתה בעברה עם הרב היתה מתנהלת אחרת, נרקיס היתה הולכת ללא כיסוי הראש המסוגנן. "ביקשתי להוריד את כיסוי הראש כי אני גרושה וכי יש לי וואחד שיער להראות והוא אמר לי 'לא'", היא נזכרת. מזל שאת האישור לשיר הוא דווקא נתן. "מרגע שהוא אמר את ה'כן' — אני מכוסה. וזה לא רב מתיר, אין לו מושג בעולמות האלה", היא מחדדת.

"לא" נוסף שקיבלה מהרב בחייה קשור בילדיה, שלא הורשו להגיע לראות את אמא על הבמה. "הילדים שלי אף פעם לא היו בהופעה שלי. זה קצת קשה לי אבל הם רואים סרטונים אחר כך. אני מבינה שלא צריך שהם יהיו ברוח של מאחורי הקלעים. אבל אני מראה להם סרטונים בלי סוף הם כבר אומרים לי 'טוב, אמא די', הם ממש חיים איתי את המוזיקה. חוץ מלבוא להופעות הם יודעים הכל וחווים הכל".

גוש קטיף, תל אביב, צפת

נרקיס נולדה לפני 38 שנה באשקלון, אחות גדולה מבין חמישה אחים. בגיל חמש עברה עם משפחתה לגוש קטיף. "בתוך בית הספר, המושב, האווירה הקהילתית, לא הייתי בדיוק על התלם, הייתי שובבה מאוד", היא נזכרת. "הייתי המנהיגה של הבלגנים והשטויות, אבל היום אני יודעת להגיד שזה כי כילדה חייתי חיים מאוד מבוגרים, הסתכלתי מהצד על חברות משחקות וחשבתי על דברים עמוקים וכבדים. רק עכשיו, בגיל 38, אני מרגישה ילדה. היום הילדה שבי יוצאת המון, יותר קליל לי ויותר כיף, הכל אפשרי והכל קורה".

נרקיס בהופעה השנה. "כל הזמן מתעסקים באיזו שמלה אני לובשת ואיזה כיסוי ראש"
נרקיס בהופעה השנה. "כל הזמן מתעסקים באיזו שמלה אני לובשת ואיזה כיסוי ראש"צילום: צופית בראבי

נרקיס המשיכה ללכת בדרך לא צפויה. כשכל חברותיה הלכו לשירות לאומי היא החליטה להתגייס לצה"ל ושירתה כתומכת לחימה בגבעתי, שם לראשונה בחייה החזיקה גיטרה ופגשה את המוזיקה. "גיליתי שם את העולם הגדול. הכרתי אנשים מגניבים, היינו יוצאים בסוף השבוע ומבלים. עד אז הכרתי רק את המושב הסגור, את השבת, את הדברים הברורים והבסיסיים ופתאום — אנשים לא שומרים שבת. התחלתי לגלות עוד כשרונות שלי, ופתאום גיליתי שאני יכולה לשיר".

עם השחרור טסה לדרום אמריקה. לארץ היא חזרה זמן קצר לפני פינוי גוש קטיף, מה שהיא מכנה 'הגירוש'. "גירשו אנשים, זה נקרא גירוש, לא?. לא חייתי שם מבחינה אידיאולוגית אז לא כל כך הבנתי מה קורה אבל ביום האחרון שעזבנו קיבלתי בום. עליתי על גבעה סודית עם חבר, השקפנו על הים ואמרנו 'יכול להיות שאנחנו מסתכלים על זה בפעם האחרונה?' כשחזרתי הביתה הכל כבר היה ערום, ראיתי את אבא שלי, שהיה חקלאי, מניח תפילין בסלון בפעם האחרונה. את אחותי מייבבת באחד החדרים. רק שנים אחר כך נפל לי האסימון של מה ראיתי שם, זה היה כמו סרט. עלינו על האוטו, יומיים אחר כך חתמתי חוזה שכירות בשינקין". כך החלה נרקיס את החיים התל אביביים שלה, עם כל מה שכלול בכך, לרבות התרחקות גדולה יותר מהדת ("גם ככה הייתי חצי רגל פה חצי רגל שם מבחינה דתית והגירוש עשה משבר אמונים מאוד גדול") והתקרבות למוזיקה.

עם השכלה מוזיקלית המבוססת בעיקר על אילתורים בדירתה היא הקליטה אלבום, חציו אנגלית חציו עברית, שהספיקה מאז לגנוז ("רוב השירים של אז זה שירים של בת עשרים וקצת שדלוקה על העיר. תוכן מאוד שונה ממה שאני עושה היום"). במקביל החלה ללמוד משחק ביורם לווינשטיין. ואז היא טסה להודו, ובשובה הבינה שמאסה בחייה החילוניים שהיו רוויים במסיבות טבע וחופים. "משהו מרגיש לא נכון", היא נזכרת. "הסערה של החיים שלי הבהילה אותי. ואז נזכרתי בהשם. הרמתי ידיים לשמיים ושאלתי 'מי אני? ומה אני עושה?'".

נרקיס ונצ'י נצ' בהופעה. "לא שרה את המלים הגסות"

השלב הבא היה מעבר לצפת. מחיים חילוניים פרועים עברה לקיצוניות השנייה, נהיתה חרדית שלא שמעה מוזיקה, לא ניגנה, התחתנה והביאה שני ילדים. כשחשבה לעסוק בהוראה פגשה את מי שלימים תהיה המנטורית והמטפלת שלה, יוכבד סלר, חסידת גור שעד היום מלווה אותה בכל תהליך. כל שיר הוא גם תוצאה של התהליך שעברה איתה. בזכותה הבינה שעליה לבקש היתר מהרב לשיר. ואז הגיע אלבום בכורה, ההופעות הנמרצות מול קהל מעורב ונוכחות קבועה בפלייליסט של גלגלצ עם להיטים כמו "שדות", "אל תעזוב" ו"ענני".

יוצרת שירים בטלפון

את סיפורה עד כאן כבר סיפרה נרקיס עשרות פעמים. כל חלק הוא מבחינתה פרק עם התחלה, אמצע וסוף. היא מתארת בדיוק איפה משהו התחיל ואחר נגמר, אבל היא עדיין שמחה לספר מחדש ולמשוך קהל חדש להאזין לה. לא מזמן צפתה באחד מראיונות הטלוויזיה הראשונים שלה ועלה בה חיוך. "אמרתי לעצמי: איזו חמודה הייתי, כזאת תמימה. היום אני מרגישה הרבה יותר מבוססת מקצועית. הרעב שלי רק הולך וגדל. לא הבנתי איזה דברים יכולים לצאת מכמה שירים ברדיו".

את השיר "עם סבי", למילותיה של המשוררת זלדה, הוציאה לאחרונה במסגרת פרויקט נשי בשם "שרות זלדה" לצד יהודית רביץ, אסתר רדא ונוספות. סינגל נוסף שהוציאה לאחרונה הוא "כל מה שקורה", וב–7 בנובמבר תצא לסיבוב הופעות שייפתח בזאפה תל אביב. למרות העומס היא שמחה וחייכנית, מבחינתה היא כבר סיימה לחפש. "אני חושבת שמצאתי את עצמי, אבל זו רק ההתחלה של מה שאני. נכון, בכל שלב שעברתי אמרתי לעצמי ש'מצאתי', אבל הנפש צריכה לגדול ולהתפתח. עוד שנה אולי תשמעי ממני דברים שונים. נרקיס של עוד שלושים שנה לא תחזור בשאלה. אני בטוחה כמו שלא הייתי בטוחה אף פעם. כשהרב אמר לי את ה'כן' על השירה הבנתי שאפשר להכיל את כל הגוונים בתוכי, שזה המקום שלי".

 נצ'י נצ'. הרב אישר להופיע לצד גברים
נצ'י נצ'. הרב אישר להופיע לצד גברים צילום: תומר אפלבאום
 ביונסה. שומעת בעיקר את שיריה
ביונסה. שומעת בעיקר את שיריה צילום: Evan Agostini / Invision / AP

אל הרב היא שבה בשאלות ככל שהקריירה מתפתחת. הוא נותן את ברכתו — והיא עושה. "כשהתחלתי לשיר ולהופיע היו לי שתיים־שלוש הופעות, ורק מול נשים", היא נזכרת. "כששמעתי שהשירים שלי מושמעים ברדיו, הבנתי שזה הרבה יותר גדול מזה. בהתחלה שאלתי את הרב על להוציא שירים לרדיו, אחרי זה על להופיע מול קהל מעורב ולצד נגנים, ואחר כך על להופיע עם זמרים. על הכל הוא אמר 'כן'". כך מצאה עצמה נרקיס מופיעה על במה אחת גם עם אמנים גברים כמו אברהם טל או הראפר רביד פלוטניק (נצ'י נצ').

יש בך חשש שאם לא היה לך סיפור חיים מרתק לא היו מתעניינים בך ככה?

"לא, כש'אל תעזוב' יצא וגם 'שדות', לאף אחד לא היה מושג מי אני. אני זוכרת שהתארחתי אצל דלית רצ'סטר בגלגלצ והיא סיפרה לי שהם קיבלו המון טלפונים ממאזינים ששאלו עליי. היה חיבוק עוד לפני שידעו מה הסיפור שלי. זה כמובן התעצם כשגילו אבל הסיפור שלי הוא רק כלי לשרת את המוזיקה".

ואכן, אין לה בעיה שסיפור חייה הוא שיוצר בציבור חלק מהעניין סביבה. "אני מתפללת לפני שכל שיר יוצא שיגיע למי שצריך. אמן הוא צינור, אני לא באמת הסיפור פה. העובדה שהמוזיקה חזרה אליי מהדרך האחורית גורמת לי להבין שאני שליחה, שיש לי אחריות על הקהל והאנשים ששומעים. אנשים ניגשים אליי אחרי הופעה ואומרים את הדברים הכי מדהימים ומרגשים. מישהי אחרי לידה, זוג שחגג יום נישואים, או מישהו שאיבד אחות. זה מה שגורם לי להתייחס בחרדת קודש למוזיקה. לא מזמן בא אליי ילד בן תשע, גאון על הרצף. הוא דיבר אליי כמו פרופסור בן ארבעים ואמר לי 'את השראה ואני אוהב אותך'. חיבור כזה רק המוזיקה יכולה לעשות".

בשנים האחרונות אנחנו רואים פריחה של אמנים דתיים, את, חנן בן ארי או ישי ריבו. מהי לדעתך הסיבה לכך?

"אני חושבת שהיום פשוט יש מקום להכל, התעשייה והרדיו נותנים לזה מקום. בתור דתייה שעובדת כמעט רק עם גברים, דווקא יש המון הכלה וכבוד לרוח הדתית שאני מביאה. מעבר לזה אני גם חושבת שבעידן בו המדיה שולטת אנשים משוועים לאמת, לא משנה מאיזה מקום היא באה. אני גם כותבת כל כמה ימים פוסט בפייסבוק שהוא פיסה של אמת מתוך חיי ואנשים מגיבים ואני מרגישה שזה מחבר בין כולנו, אנחנו יותר קרובים אחד לשני".

"עם סבי". שרה למילותיה של זלדה, בפרויקט משותף עם יהודית רביץ ואסתר רדא

על איזו מוזיקה גדלת ומה את שומעת היום?

"גדלתי על ג'ורג' מייקל, טינה טרנר ומייקל ג'קסון. בתל אביב שמעתי המון פינק פלויד וג'וני מיטשל והיום אני שומעת בעיקר ביונסה. אבל אני גם מאוד אוהבת אר־אנ־בי והיפ הופ. אני שומעת מוזיקה מאוד אחרת ממה שהיו מצפים, אבל אני משתדלת לא לראות את הקליפים, אם זה קליפ מאוד חשוף כמו שאנחנו יודעים שזה אני מעדיפה לא לראות".

כשאת מוציאה שיר, את מתעסקת בהאם יכנס לפלייליסט או לא ייכנס? בהאם את פופולרית או לא?

"גלבי". השפעות מביונסה וקולה של סבתא

"בהתחלה לא כיוונתי לזה, כשהתחלנו את האלבום הראשון ואמרו לי ש'שדות' זה שיר לרדיו חשבתי שצוחקים עליי. אבל אין מה לעשות, היום כבר קלקלו אותי ואני חיה בתוך זה. אבל אני מאוד משתדלת להישאר ברצון הפנימי והנכון שלי. המון פעמים שעשיתי הפוך ממה שאני מרגישה ראיתי בסוף שזה לא היה נכון. זה עבודה ללכת לפי הקול הפנימי שלך כשיש תעשייה שלמה מסביבך. אני עושה מה שאני רוצה, אבל אני כן עובדת בשיתוף פעולה, מתייעצת עם המנהלת שלי. אם היא תגיד לי 'זה לא', אני לא אלך ראש בקיר, זה יכול להיות אפילו בבחירת בגד. הכל מאוד משמעותי אצלי במיוחד כי אני אישה דתייה, אז כל הזמן מתעסקים באיזו שמלה אני לובשת, איזה כיסוי ראש, כמה שערות שלי רואים, אנשים נתפסים על זה. אנשים תמיד יבקרו, אבל אני משתדלת לפעול לפי צו ליבי".

למרות שהמנגינות שלה נגעו במאזינים רבים, מודה נרקיס שמעולם לא נהפכה ל"איזה נגנית־על". היא לא כותבת תווים ואקורדים, וכשהיא יוצרת שיר היא מקליטה אותו בטלפון. "לפעמים אני מנגנת אקורדים לא אמיתיים והמפיק שואל אותי 'תגידי, איזה אקורד זה?' ואני עונה לו ש'אין לי מושג'. רק עכשיו לומדת את כל המונחים המקצועיים, ועד כה, כשהייתי רוצה איזה אפקט שיש לו שם בעגה המקצועית, הייתי מתארת אותו, נגיד אומרת 'תעשה לי שזה ירגיש כמו גשם'".

אנשים הופתעו כששרת על תשוקה, למשל בשיר "גלבי" עם המלים "אין איש בא אל ביתי". יש דברים שלא תשירי עליהם?

"יש הבדל בין כנות יפה ואמיתית לבין סתם טקסט חשוף חסר פרופורציה. אין לי מגבלה כל עוד זה כנה ואמיתי, אבל אם יבוא לפתחי שיר עם מילים פוגעניות או מאוד שליליות אני לא אשיר. בשירים של נצ'י לא שרתי את הקללות. גם לא אשיר למשל את המלה 'למות', זה לא יצא מהפה שלי".

מעבר למלים החשופות, מה שכנראה הכי מרגש את נרקיס בשירה "גלבי" זה קולה של סבתה ששולב בו. "ביקשתי מדוד שלי שגר איתה שיקליט אותה בטלפון וישלח לי. היא כבר לא במצב הכי טוב, היא מאוד מבוגרת, אז אמרתי לו שכשיש לה מצב רוח טוב שפשוט יקליט על יבש מה שהיא רוצה, שפשוט ייתן לה לשיר או לדבר. בכל פעם אני מספרת לה ששומעים אותה ברדיו, זה מאוד משמח אותה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ