ואולי דווקא יש מנטליות של דרבוקה?

הם טובי לב, ניחנים בקואורדינציה נדירה ומובילים הופעות שלמות (כן, גם בקונצרטים) — אך עדיין נדרשים להוכיח שהם מוזיקאים. דבריו של יועז הנדל שוב נגעו בפצע הפתוח של נגני דרבוקה רבים. אולי הפעם הם יכתיבו את הקצב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרית חדד על הדרבוקה במופע מחווה לזהר ארגוב. "שליטה בדרבוקה היא לא דבר שניתן ללמד"
שרית חדד על הדרבוקה במופע מחווה לזהר ארגוב. "שליטה בדרבוקה היא לא דבר שניתן ללמד" צילום: מוטי מילרוד
רן שמעוני
רן שמעוני

"הגיעו לפה אנשים מכל מיני מדינות, חלקם עם מנטליות של קונצרט בווינה וחלקם עם מנטליות של דרבוקות", אמר יועז הנדל בראיון ל"הארץ" בסוף השבוע, והחזיר את ישראל שנים אחורה. אין ספק בכך. הוא החזיר אותה לפחות לכיתה ו', אולי לכיתה ד', אפילו לגן טרום חובה — לימים בהם כל ילד שכיבד את ילדותו תופף על תוף היד שהושמץ כך פתאום.

בתגובה, דרבוקיסטים אמריטוס הרימו ראשם בימים האחרונים מכל שולחן בית קפה, כשהם נחושים ללמד זכות על הכלי — ועל החוג האהוב עליהם, כך נראה. "אתה מפגר אם זה נראה לך פשוט", אמר אחד מהם אתמול לבן שיחו, מראה לו סרטון כסימוכין. "תראה את הידיים שלו, את האצבעות, מה שת'ה רוצה אם אתה מנגן בחצי מהמהירות הזאת — אתה, או יועז הנדל". הימור בטוח הוא שהנדל לא היה עומד בקצב, גם לא בזה שדורש קונצרט בווינה, אבל אמירותיו הנפיצות עומדות על סדר היום. מנטליות של דרבוקות — מי יודע, אולי יש כזאת?

ריבלין והמורה ג'יהאן ג'אבר על הדרבוקה. "כלי הנגינה הכי דומיננטי מבחינת הקהל"צילום: מארק ניימן / לעמ

"דרבוקיסטים זה עם מיוחד, טוב לב", אומר רמי אלגלי, נגן דרבוקה ותיק, בין היתר של הפייטן יהודה חדד. "זה כלי של אנשים שאוהבים לעשות טוב על הלב, שאוהבים לשמח אנשים אחרים. אם אני יכול לתת מעצמי כדי לשמח בן אדם, גם אם אני עצוב, זה עושה אותי אדם טוב יותר. כשאני נכנס לאירוע עם הדרבוקה, אני מרגיש שמתייחסים אליי יותר. אומרים 'הנה, הנה הדרבוקיסט'. אנשים רואים דרבוקה ויודעים שתהיה חגיגה".

כשחושבים על דרבוקה, החפלה היא האכסנייה האינטואיטיבית ביותר, אך יש לה גם מנטליות של קונצרט. "הנדל דיבר על קונצרטים בווינה, אבל לא רק שם יש קונצרטים — יש לא פחות בקהיר, בדמשק, בקזבלנקה ובבגדד", אומר אריאל כהן, המנהל המוזיקלי של תזמורת פירקת אל־נור וגם נגן הדרבוקה שלה. "בתזמורת קלאסית ערבית אין מנצח. אז איך בכל זאת הכל עובד? בזכות נגן הדרבוקה. בעיניי הוא 50% מנצח — הדרבוקה מכתיבה את המהירויות, משנה את התבנית הריתמית. נגני העוד או החליל הם אחראים על עצמם, אבל נגן הדרבוקה אחראי על שאר הנגנים מסביבו".

ג'יהאן ג'אבר בביצוע שירה שהפך ויראלי, "גשם גשם מטפטף"

חרף מרכזיות הכלי, לפי אלגלי יש לא פחות מ"מלחמה שקטה" נגד הדרבוקיסטים במדינה. "זה כלי הנגינה הכי דומיננטי מבחינת הקהל, בכל הופעה הוא מקבל סולו, ובכל זאת הוא הכי נחות מבחינת הבמה. קלידן מרוויח 1,000–1,500 שקל להופעה, כנר מרוויח בין 700 ל–1,000. נגן דרבוקה, במקרה הטוב, עושה 400–500".

0:00
0:00
סערת הדרבוקות: מה באמת אמר יועז הנדל? האזינו להקלטות

שליטה בדרבוקה, מדגישים נגנים מקצועיים שוב ושוב, היא לא דבר שניתן ללמד. בניגוד לכלי נגינה רבים היא לא מבוססת על תווים (כפי שנהוג בתזמורות ערביות מסורתיות) ולא מאורגנת על פי חוקים מגבילים. השליטה בה בנויה מקואורדינציה וחוש קצב, שתי יכולות בסיסיות אמנם, אך אצל נגני דרבוקה יש הכרח לשלוט בהן במלוא תפארתן.

שרית חדד והדרבוקה. "שליטה בדרבוקה היא לא דבר שניתן ללמד"

"אני עושה הבחנה בין נגן דרבוקה לדרבוקיסט", מוסיף כהן על שימושי הכלי. "הראשון מתאים למוזיקה קלאסית ערבית, והשני לפופ ים תיכוני. חורה לי שהקונוטציה הראשונה שעולה תמיד היא פופ ים תיכוני של מועדון. זאת גם אמנות, אין על כך שאלה, אבל היא לא קרובה להיות כל אמנות הדרבוקה".

גלעד אמסלם התחיל לנגן בכיתה י', אחרי שעבר לבית ספר חדש וראה תלמיד מכיתתו מנגן. "אהבתי את זה. זה היה מרשים אז התחלתי", נזכר אמסלם, שעובד כיום כנגן דרבוקה מקצועי בירושלים. "רק אחרי הצבא, כשהתחלתי ללמוד בבית הספר למוזיקה במוסררה, נחשפתי לנגנים מטורקיה. שמעתי את מיסירלי אהמט, אונור איל, ארדין דלקיראן, ופשוט הייתי על הרצפה. בחיים לא שמעתי דבר כזה, כאילו חייזרים הגיעו לעולם". כך החל להתמקצע, הודף סטיגמות של נגן חפלות וטענות לפיהן "דרבוקיסטים הם לא מוזיקאים, הם חפיף".

ככל שצוללים עמוק יותר אל לוע הדרבוקה, נראה שהנדל נגע בפצע פתוח עבור הרבה נגני דרבוקה — אלה שהכרח תמידי להוכיח שהם מוזיקאים ממלא תפקיד מרכזי בזהותם. "אנשים אומרים שאי אפשר ללמוד כינור ביום אחד — זה נכון גם לגבי דרבוקה", מסכם אלגלי, "מי שמזלזל בזה, כדאי לו מאוד לקחת דרבוקה ולנסות להפיק מקצב בסיסי". במובן הזה, תגובתו לא כל כך שונה מתגובת יושבי בתי הקפה השבוע, אותם נגני דרבוקה מפוארים שהכריזו על פרישה מוקדמת עוד בימי בית הספר היסודי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ