בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצירה טובה כל כך שאפשר למות

“מזמור הודיה לאל של אדם שהחלים", כינה בטהובן את הפרק המרכזי ברביעייה אופוס 132, פרק שהמשורר ת”ס אליוט התקנא בו ואלדוס הקסלי שילב אותו בסיפור על התאבדות. הוויולן יואל גרינברג, שינגן את היצירה עם רביעיית "כרמל", מספר למה הביצוע שלה כל כך קשה

7תגובות

לרביעייה אופוס 132 שמור מקום מיוחד במכלול יצירתו של בטהובן. עיקר תהילתה על הפרק השלישי ("מולטו אדאג'ו" משוסע בקטעי "אנדנטה"), פרק שהיוצר הצמיד לו כותרת עלילתית חוץ־מוסיקלית, ורובו כתוב בסולם כנסייתי עתיק (מודוס "לידי"). רושמו של פרק זה, כתבו מעריצים ובהם הסופר המיסטיקן האנגלי אלדוס האקסלי, הוא ממש על־אנושי. הפרק השמיימי הוא אתגר למאזין. הנושא שלו אינו שירתי, נימתו חמורה ורצינית מאין כמוה, הוא ארוך מאוד. ארבעת הפרקים האחרים נגישים דווקא - יחסית למוסיקה השוררת ברביעיות המאוחרות האחרות של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו