העולמות המנוגדים של פאול בן חיים ושל יוסף טל

המוזיקאים פאול בן־חיים ויוסף טל גדלו בגרמניה של ראשית המאה העשרים ועלו ארצה בראשית שנות ה–30, אך הם מייצגים עולמות מוזיקליים שונים ומנוגדים. בן־חיים הניח את היסודות ל"סגנון הישראלי", ואילו טל היה ונשאר קומפוזיטור לקומפוזיטורים

חגי חיטרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חגי חיטרון

שניהם היו מוזיקאים מלידה. שניהם גדלו בגרמניה של ראשית המאה העשרים וספגו את תרבותה. שניהם עלו ארצה בראשית שנות ה-30. פאול פרנקנבורגר ויוזף גרינטל, שני יוצרים שזכו להערכה עצומה בחייהם והגיעו לשיבה טובה, מייצגים עולמות מוזיקליים שונים ומנוגדים. פרנקנבורגר (1897–1984), שהפך כאן לבן־חיים, חיבר בעיקר מוזיקה ידידותית למדי, חלקה שזורה מרכיבים פולקלוריים, לרבות יסודות מזרחיים; הוא זה ש"הניח כאן את היסוד", כפי שכתב הביוגרף שלו יהואש הירשברג, "לסגנון המוכר כ'סגנון הישראלי'" (סמל לכך הוא "תרועה לישראל" המפורסמת, המנון מפואר להגשמה הציונית המדינית). יוזף גרינטל, שהפך כאן ליוסף טל (1910– 2008) היה ואולי יישאר, חרף רצונו, קומפוזיטור לקומפוזיטורים – אוונגרדי, קשה. ישראליות? לאומיותו המוזיקלית של טל מתבטאת בהלחנת אופרות לתמלילים עבריים (את רובם הגדול חיבר ישראל אלירז), לא במוזיקה עצמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ