בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין כמו הבית

ראוול היה סמל לתוכנית הקונצרט של הפרויקט הקאמרי הישראלי, שרובו היה אימפרסיוניסטי־רומנטי, וגם לביצוע המשובח לאורכו

תגובות

"נמאס מעננים, גלים, נימפות־ים וניחוחות לילה… נמאס מערסלים, זרי פרחים וגונדולות: עתה אנו זקוקים למוזיקה נטועה בקרקע, מוסיקה של היומיום… הבו לי מלחין שיבנה לי מוזיקה בה אוכל לגור, כמו בבית" - מלים אלה של היוצר ז'אן קוקטו עלו בזיכרון לשמע נגינת המבוא והאלגרו של מוריס ראוול בקונצרט של הפרויקט הקאמרי בסוף השבוע. אמנם בלי כותרת ובלי מלים, אבל היצירה מתחילת המאה ה-20, לנבל, רביעיית כלי קשת, וחליל וקלרינט, היא התגלמות האימפרסיוניזם: צבעוניות זוהרת, אפקטים - אכן - של עננים ומלמלה וניחוחות לילה,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו