סיפורי הופמן

רומנטיקה של ערש דווי

האופרה "סיפורי הופמן" של אופנבך, המוצגת עכשיו באופרה הישראלית, בנויה כעלילה פסיכולוגית משולשת. וגם: סרט על האמביציה המוזיקלית הקוריאנית שמצליח להיות בנאלי ובכל זאת מהנה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי חיטרון

שלושה הם "סיפורי הופמן", סיפורים רומנטיים מובהקים על אהבה ותשוקה שאין בהן קונקרטיות: עלילות אהבה שמתרחשות בהזיות של משורר רומנטי, ומטבען, מטבעו של המשורר, אין להן אפשרות להתממש. את האופרה הרצינית שמיטיבה לספר זאת חיבר מלחין אופרטות שעסק כל חייו בהלחנה קלילה של סיפורים קלילים: ז'אק אופנבך, קומפוזיטור גרמני־צרפתי יהודי. "דווקא יהודי", כתב המלחין, המבקר והמורה אלכסנדר בוסקוביץ' ב"הארץ" ב-1961 (אגב סיקור הפקה באופרה הישראלית הישנה), "ידע לתרגם ולפרש את הלכי הרוח שפיעמו בסיפורי הרומנטיקן הגרמני את"א הופמן".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ