בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולי מוסטונן כיער את הצליל של הסימפונית ירושלים

המושג יופי נשכח בקונצרט שבו ניגן מוסטונן בפסנתר וניצח. האגו הגדול שלו גרם לאובדן האנושיות של בטהובן והביא לטשטוש של כל דקות ועידון

2תגובות

על הרבה דברים אפשר היה לסלוח הערב (חמישי) לאולי מוסטונן. אפילו על המנייריזם הצפוי שלו, למשל: הוא ניגן את הקונצ׳רטו השלישי של בטהובן בדרך הכי בלתי צפויה, הכי שערורייתית, הכי תוקפנית ונקשנית שאפשר; הופך את הפראזות, מתרברב בווירטואוזיות שלו, ובנוסף - וגם על כך, אם מוכרחים, אפשר לסלוח לו - מפקשש צלילים ומזייף. או־קיי, אומר המאזין הממוצע, שמעתי את הקונצ׳רטו הזה 1,000 פעם, ורוב הפעמים לא היה הבדל ניכר בביצוע, אז הנה לפני משהו שאפשר לכעוס עליו, להתקומם נגדו, ולכן לזכור אותו ולהקשיב לו ולנער קצת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו