בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה שכחו את המלחינה הצרפתייה ססיל שאמינד

היא נחשבה ליוצרת של מוזיקת סלון נשית, מפוטפטת 
וקלה. אבל אלבום חדש מוכיח כמה יופי ומקוריות יש 
ביצירותיה של המלחינה הצרפתייה ססיל שאמינד

תגובות

אשדות הצלילים מסתערים על האוזן במהירות, בווירטואוזיות, בלי רגע מנוחה. המוזיקה היפהפייה הזאת רומנטית כי היא מנסה לתפוש את הרגע במעופו. הרגש, כמו אצל שוברט, הוא חומר הגלם שלה; וכשהוא חולף, אחרי כמה דקות, היא נגמרת. אבל מי המלחין של המיניאטורה הזאת? ברהמס — לא, היא תמימה וישירה מדי; שומאן — לא, היא לא מורכבת בקולותיה הפנימיים עד כדי כך; מנדלסון אולי, כי ברור שלפנינו ״שיר ללא מלים״ לפסנתר בסגנונו וברוחו? לא, בכל זאת היא נשמעת הרבה יותר מאוחרת. אם כך, מי המלחין האלמוני הזה? מתברר שלא מלחין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו