האם יש סתירה מוזיקלית בין וירטואוזיות לבין עומק?

הפסנתרן והמורה תומר לב מדבר על ההבחנה בין פסנתרנות נוצצת למעמיקה, על הקונצרט שיגיש הרכב "מולטיפיאנו" שלו השבוע ועל יצירה לא־גמורה של מוצרט שהעז להשלים

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי חיטרון

לפני שבועיים שורטטה כאן בקווים כלליים דמותה של הפסנתרנית הצ'כית־ישראלית אדית קראוס, שנפטרה לפני שנה בגיל 100. הוזכר כי בשנות העשרה לחייה למדה קראוס בברלין אצל ארתור שנאבל, אמן הפסנתר המיתולוגי שחולל מהפך בסצינת הרסיטלים ותואר בין השאר כמי ש"המציא (מחדש) את בטהובן". שנאבל, בסיכום תמציתי מאוד, היה פסנתרן אוסטרי־גרמני־יהודי ומורה מהולל. הוא נולד בפולין ב–1882, גדל בווינה והתבסס בברלין. ב–1933 עזב את גרמניה, חי באנגליה ובארצות הברית עד לאחר המלחמה (לגרמניה לא חזר מעולם, גם לא לביקור) ומת ב–1951.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ