בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם יש סתירה מוזיקלית בין וירטואוזיות לבין עומק?

הפסנתרן והמורה תומר לב מדבר על ההבחנה בין פסנתרנות נוצצת למעמיקה, על הקונצרט שיגיש הרכב "מולטיפיאנו" שלו השבוע ועל יצירה לא־גמורה של מוצרט שהעז להשלים

תגובות

לפני שבועיים שורטטה כאן בקווים כלליים דמותה של הפסנתרנית הצ'כית־ישראלית אדית קראוס, שנפטרה לפני שנה בגיל 100. הוזכר כי בשנות העשרה לחייה למדה קראוס בברלין אצל ארתור שנאבל, אמן הפסנתר המיתולוגי שחולל מהפך בסצינת הרסיטלים ותואר בין השאר כמי ש"המציא (מחדש) את בטהובן". שנאבל, בסיכום תמציתי מאוד, היה פסנתרן אוסטרי־גרמני־יהודי ומורה מהולל. הוא נולד בפולין ב–1882, גדל בווינה והתבסס בברלין. ב–1933 עזב את גרמניה, חי באנגליה ובארצות הברית עד לאחר המלחמה (לגרמניה לא חזר מעולם, גם לא לביקור) ומת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו