מהלר עוצר נשימה אך חסר רגש

סגנון הניצוח של זובין מהטה מתאים לסימפוניה השנייה (״התחייה״) מאת מהלר, אך למרות הדיוק והאיזון בנגינת הפילהרמונית, ניכר המחסור בהבעת רגש

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן זאב

הסיפור של השנייה של מהלר הוא הפרק החמישי שלה, בו מצטרפת לתזמורת הגדולה מקהלת ענק ושתי זמרות סולניות; שהטקסט בפיהן מתחיל במלים ״כי לתחייה, כן, לתחייה תקום״. זה הפרק שעל שמו נקראת היצירה, וקשה למצוא מלה אחרת לתארו מ״כביר״. בפעם האלף התדהמה לשמעו רק מתגברת; ונדמה שסגנון הניצוח של זובין מהטה, שמחפש רק את הדיוק והאיזון בתזמור ולא נראה שההבעה הרגשית גוזלת ממנו אנרגיה - נראה שהסגנון הזה מאוד מתאים למוזיקה. כי הדיוק והאיזון הם שם המשחק כאן: כל כך הרבה גוונים וצללים ואורות משתברים בפרק הזה, כאילו גוף ענק, חסר צורה מוגדרת, מואר בכל פעם מזווית אחרת. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ