המלחין הצ'כי שהיה גם מודרניסט וגם רומנטיקן

ליאוש ינאצ'ק, המלחין הצ'כי מהמחצית הראשונה של המאה ה–20, לא נופף כדגל לאומי במוזיקת העם הצ'כית אלא הפך אותה לאמצעי הביטוי הייחודי לו. סוויטה מהאופרה הנפלאה של ינאצ'ק בשיא תהילתו, "השועלה הערמומית קטנה", ו״קפריצ׳ו״, יצירה מתריסה ומלאת חיים, הן רק חלק מאלבום של מוזיקה לתזמורת

נעם בן זאב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעם בן זאב

המחצית הראשונה של המאה ה-20 ידעה כל כך הרבה סגנונות מוזיקליים, כל כך הרבה נתיבים נחרצו ונחרשו בה - כמו מפץ גדול, רסיסים סגנוניים עפו לכל עבר, בתחושת חופש, בתחושה שהכל מותר. כן, היו אידיאולוגיות מודרניסטיות נוקשות, הפוטוריסטים רצו להכחיד את העבר במבטם אל העתיד, הפוסט־רומנטים לא טרחו להסתכל אל העתיד כלל ונשארו ספוגים באידיאלים שבתוכם צמחו, והניאו־קלאסים רקמו את העתיד מתוך הישענות דווקא על העבר. אבל היו גם תשוקות אחרות, ומלחינים כמו ליאוש ינאצ׳ק הצ׳כי - וליתר דיוק: המוראבי - לא הפנו מבטם לא לשם ולא לשם, כי אם לתרבותם שלהם. אל הצלילים הייחודיים למוזיקת העם שלהם, אל המקצבים של תבנית נוף מולדתם, אל הנופים והשפה והסיפורים וכלי הנגינה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ