בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסונטה בשניים של דוד גריילסאמר

תהום גיאוגרפית והיסטורית רובצת בין דומניקו סקרלטי וג'ון קייג', אבל בדיסק החדש של הפסנתרן והמנצח הישראלי דוד גריילסאמר מתברר עד כמה הם בעצם קרובים זה לזה

תגובות

״סונטה״, יודע כל תלמיד מוזיקה, היא ז׳אנר כלי: ״סונארה״ באיטלקית (או ״סונה״ בצרפתית ו״סאונד״ באנגלית), משמעו להשמיע צליל, לנגן בכלי; זאת בניגוד לז׳אנר ״קנטטה״ שבאה מ״קנטארה״, שמשמעו ״לשיר״ ולכן היא ז׳אנר קולי. אבל זה לא ממש אומר הרבה: נכון, שכששומעים את המלה ״סונטה״ יודעים שנשמע כלי נגינה, ולא שירה; אבל הידיעה הזאת היא כמו צילום מרחוק, ״לונג שוט״. כשהמצלמה מתקרבת מבינים ש״סונטה״ יכולה להיות כל דבר - אפילו שני דברים כה רחוקים כמו סונטות מאת דומניקו סקרלטי לצ׳מבלו מהמאה ה-18 וסונטות מאת ג׳ון קייג׳...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו