אנסמבל "סולי" מוכיח שיש דרכים מגוונות לשרוד את המשברים במוזיקה הקלאסית

אנסמבל "סולי" האמריקאי מוכיח באלבומו החדש כיצד קבוצות קאמריות יכולות לפעול גם בתקופה של משברים

נעם בן-זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן-זאב

אמריקה. מעוררת קנאה, היבשת הזאת, ובעיקר ארצות הברית שבצפונה, בגלל העשייה המוזיקלית הענפה שלה. מלחינים ומלחינות, אנסמבלים, אלבומים - אלה פורחים בכל עבר. נכון שמתחוללים בה משברים קשים בתחום המוזיקה האמנותית ועליהם קוראים כל הזמן, בעיקר סביב תזמורות סימפוניות שנאבקות על הישרדותן, תחנות רדיו קלאסיות שנסגרות, והאופרה שמפרפרת. אבל כמו שאלבום חדש זה של אנסמבל ״סולי״ מראה, הקבוצות הקאמריות יודעות לפעול בתוך ההקשר הלעומתי - למשל, לחבור לאוניברסיטה גדולה, כמו אוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו; למשל להשקיע בקונצרטים קהילתיים: ״סולי״ משתפים פעולה עם מערכת החינוך בסן אנטוניו, מסיירים לאורכה ולרוחבה של ארצם לעבודה עם מלחינים צעירים, ומופיעים במוסדות טיפוליים כמו בתי חולים, הוספיס, מרפאות ומרכזי גמילה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ