דוד רדזינסקי רק בן 28 וכבר כנר ראשון בפילהרמונית. ואפילו בלי להתאמץ

הוא לא הוביל תזמורת מעולם, אפילו לא ניגן בתזמורת מקצועית מחוץ לאקדמיה, אבל כשהציעו לו לגשת לבחינות של הפילהרמונית הישראלית לכנר ראשון הוא לא היסס, והתקבל: איך הגיע רדזינסקי לתפקיד הרם ומה הניע 
את זובין מהטה לתת לו תשובה בתוך שעה

נעם בן-זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן-זאב

חדי העין בין המאזינים לקונצרט התזמורת הפילהרמונית הישראלית לפני כשלושה שבועות הבחינו ודאי בתכונה לא רגילה בתום החלק הראשון שלו, כשכולם התחילו להתפזר למנוחת ההפסקה: כמה נגנים ניגשו אל כנר צעיר שעדיין ניצב על הבמה, לחצו את ידו, חייכו אליו, טפחו על שכמו. וכך היה גם בתום הקונצרט, אחרי הקידות ומחיאות הכפיים: שוב ניגשו נגנים אל הכנר ובירכו אותו, והפעם הצטרף אליהם גם המנצח ולחץ את ידו. מי שרואה בתזמורת קצת יותר מחבורת אנשים חסרי פנים שמנגנת מוזיקה הבחין עוד קודם לכן שלא מדובר באחד הכנרים מהשורה: הצעיר עלה לבימה אחרי שכל חבריו כבר התיישבו, האחרון לפני כניסת המנצח; הוא ניהל את כיוון הכלים רגע לפני תחילת הנגינה, כשהוא יושב בכיסא הקדמי, הכי קרוב למנצח, והוא ניגן קטעי סולו. כלומר, זה היה הנגן הראשי, מנהיג התזמורת ומי שמייצג אותה לפני הקהל והמנצח. אלא שכאן היה זה נגן ראשי חדש שזה עתה הגיע והקונצרט היה הראשון שלו בתפקיד: דוד רדזינסקי, 28, בן למוזיקאים ישראלים שחיים בארצות הברית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ