קפקא עורר במלחין ג'רג' קורטג השראה לעיצובה של יצירת מופת מוזיקלית

מכתמים והערות שכתב קפקא שימשו את המלחין ההונגרי בן זמננו ג׳רג׳ קורטג ליצירת מופת שהיא מסע של חיפוש עצמי

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן זאב

״מנקודה מסוימת כבר אי אפשר לפנות אחורנית ולחזור. לנקודה הזאת עלינו לשאוף להגיע״: איך מלחינים חיווי כזה, שעומד בפני עצמו; חיווי שהוא פרגמנט, שהתגלה כמו שבר כד בחפירה ארכיאולוגית, שלא קשור לדבר? ג׳רג׳ קורטג מתחיל אותו בצליל בודד של כינור, אליו נוסף עוד צליל במרווח קוורטה, ואליהם מצטרף קול של זמרת השר את המלים. לאט, בהדרגה, נוסקים הצלילים, והמרקם הכנרי־הקולי נהיה סמיך יותר, חריף וצורמני, ומגיע לשיאו בסוף המשפט הראשון בצלילים רמים. ואז, בניגוד לנאמר, המוזיקה דווקא מנסה לחזור: שוקעת, יורדת, מחרישה - אבל לא לגמרי, לא גוועת; וכשהקול גומר את תפקידו ממשיך הכינור בצליל ארוך אחד שאליו מוזרמת עוד ועוד אנרגיה, והוא מתגבר בעוצמתו. כל זה נמשך 62 שניות - ונגמר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ