הפסנתרן והמנצח מאריי פרהיה מסביר למה הוא לא מתחבר רגשית למוזיקה אטונאלית

הופעתו של מאריי פרהיה בחגיגות ה-80 לפילהרמונית היא הזדמנות לשמוע ממנו על המרכז למוזיקה בירושלים שהוא נשיאו, מה רע באגו ולמה אסור לנגן נגד כיוון התנועה של היצירה

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר מנדל

"בשנים האחרונות אני בא לכאן יותר", אומר מאריי פרהיה. "בעבר, זה היה פעם בשנה, לשבועיים. עכשיו אני מגיע בדרך כלל שלוש פעמים בשנה". הוא בא לישראל בעיקר במסגרת תפקידו כנשיא המרכז למוזיקה ירושלים, אם כי הביקור האחרון שולב גם בהופעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, במסגרת חגיגות ה–80 לתזמורת. הוא ניגן את הקונצ'רטו החמישי של בטהובן לפסנתר, "הקיסר", בנגינה מאופקת ושירתית. זה כנראה המאפיין העיקרי של אינספור שעות של מוזיקה ששמעתי בהקלטות של נגינתו, כמעט כולן הנאה צרופה, חלקן, חוויות מטלטלות מהזן הנדיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ