"פאוסט": עיצוב הבמה הוא הברקה, הקולות טובים אך לא מהממים

הטבעת הענקית על הבמה מקרינה סמליות מעורפלת, אבל מרשימה מאוד. מה הצטיין ומה חסר בהפקת האופרה "פאוסט" בבימוי סטפנו פודה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ודאי שהפקה זו של "פאוסט" באופרה הישראלית תיחרת בזיכרון, בזכות עיצוב הבמה: הטבעת הענקית — שמסתובבת, מתרוממת, יורדת, נפתחת, מצמיחה עצים לבנים עירומים, מתפקדת לפעמים כבמה בתוך במה. הקהל קידם את הטבעת במחיאות כפיים מיד בעלות המסך. האם אלמנט דומיננטי זה גם תורם לסיפור, להבנת העלילה ולשקיעה בה, לממד האמוציונלי, למוזיקה? על כל זאת אפשר להתפלסף. לטעמי, התרומה בהקשרים אלה מוטלת בספק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ