תחרות רובינשטיין: הגיע הזמן לשנות את המבנה האליטיסטי הסגור - מוזיקה קלאסית - הארץ

תחרות רובינשטיין: הגיע הזמן לשנות את המבנה האליטיסטי הסגור

תחרות רובינשטיין ה–15, שננעלה בסוף השבוע, עוררה עניין והתלהבות. למרות זאת לא יזיקו כמה שינויים בנוגע לשיפוט ולרפרטואר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר מנדל

תחרות רובינשטיין ה–15, על הזוכים, מאוכזבים והביצועים שהיו בה, הסתיימה ומתחילה להישכח. אפשר לקוות שחלק מהמוזיקאים שהשתתפו יצליחו לבטא את עצמם, ולעשות אמנות. נשארו כמה מחשבות שנוגעות למסגרת — לעצם תופעת התחרות ולמבנה של התחרות הספציפית הזאת — שחלקן עלו כשיחה ברשתות החברתיות בזמן התחרות ואחריה.

עם כל הטרוניות, הטענות וההסתייגויות, אי אפשר להתעלם מהערתו של יו"ר חבר השופטים, פרופ' אריה ורדי, שהגדיר את התחרות כ"הצגה הטובה בעיר". האולמות די מלאים כבר בשלב הרסיטלים והגמר מילא את היכל התרבות בתל אביב. יותר או פחות טובה מבחינת רפרטואר וערך אמנותי, התחרות ממקדת עניין במוזיקה קלאסית. לא רק עניין, גם מעורבות רגשית והתלהבות שקשורים בהזדהות עם משתתף זה או אחר. לכל מי שכינה את הפסנתרנים "גלדיאטורים", או חזר על המשפט ש"תחרויות נועדו לסוסים", כדאי להזכיר שהמתחרים הם צעירים, אבל בגירים והם בוחרים להשתתף מרצונם החופשי. דווקא סוסים מתקשים קצת עם התקנון של התחרויות שהם משתתפים בהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ