אולם הקונצרטים החדש בברלין מספק חוויה צלולה, אולי צלולה מדי

תחילה נוגנה היצירה כשגבו של המנצח אלינו, ואז הנגנים החליפו מקום וביצעו אותה שוב. רשמים מקונצרטים ראשונים באולם הבלתי שגרתי ע"ש בולז בברלין

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר מנדל

הקונצרט השני ששמעתי באולם החדש על שם פייר בולז בברלין כלל רביעיית פסנתר של מוצרט, את "ליל הוד" של שנברג לשישיית מיתרים, וביניהן – את היצירה "הדרן" מאת יוהנס בוריס בורובסקי. את בורובסקי, יליד 1979, שחי ופועל בברלין, לא הכרתי, לכן ההפתעה היתה מרגשת כל כך. היצירה כתובה לאנסמבל כלי שבולטת בו סוללה מגוונת של כלי נקישה. יש בה קטע שהזכיר לי, אסוציאטיבית, את הפרק השני בקונצ'רטו הרביעי של בטהובן לפסנתר, שם הפסנתר משמיע מין תחינה מול צליל תקיף, לעתים מאיים, של התזמורת. כאן היו יחסים דומים, אבל במהופך. כלי הנשיפה וכלי המיתר השמיעו צלילים מתחננים, מבוהלים, והתוף הרעים מולם בצורה מאיימת. ברגע אחר ביצירה משמיע התוף שורה של פעימות שמזכירות באופן ברור קצב לב. הרגשתי את הלב שלי מתבלבל קצת בספירה, מנסה להצטרף למקצב המסעיר שבחוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ