"אל המעיין" ו"פזמון ליקינתון": לאן נעלמו שירי הזמר הישראליים הקלאסיים

זה היה מלבב, מפעים, קצת גם עצוב. שירים ישראליים נפלאים שנעלמו שבו לתחייה, בשבוע שעבר — לערב אחד. חזרו במלל ובצליל ובסיפורים באולם של מכללת לוינסקי, תוכנית שהכין והגיש אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי הוותיק. זה היה אירוע מס' 13 בסדרה מטעם המכללה, בכיכובו של הכהן, שהחלה ב–2005. זימרו: מקהלת המכללה, בהכנה הקפדנית המצוינת של מנצחה רון זרחי (תוצאה מרשימה) והילדות של מקהלת "העפרוני" בניצוחה של יעל ענבר שעינגו גם הן. בין השאר שרו את "לכבשה זמרו נא זמר" של עמירן, וגם את "בערוגת הגינה" של מנשה רבינא. שירים שהיו בזמנם נטיעות קטנות רבות טעם הן במלים והן במנגינות — בלבבות ילדי ישראל וילדותיה. תשתית מוזיקלית שהנחלתה קודמת, לעניות דעתי, אפילו להיכרות עם באך, מוצרט ובטהובן.