איך נשמעת היצירה האבודה של סטרווינסקי?

עיקר תהילתו של האלבום הזה על הקלטת הבכורה של "שיר אבל", אופ' 5. זו יצירה שסטרווינסקי כתב לזכרו של המורה שלו, ניקולאי רימסקי קורסקוב, שמת ביוני 1908. היא בוצעה בקונצרט זיכרון בסנט פטרסבורג, בינואר 1909. התווים נעלמו מיד אחריו. סטרווינסקי תיאר בצער את היצירה האבודה כטובה ביצירותיו המוקדמות, וככזו שיש בה חידושים הרמוניים, בהשוואה לקודמותיה. חוקרי סטרווינסקי התעניינו בה מאוד, בתקווה למצוא את החוליה המקשרת בין היצירות המוקדמות, הפוסט־רומנטיות, חסרות הייחוד, לבין "ציפור האש" – שם מופיעה שפה אישית שכוללת יסודות קצביים, כרומטיים ועממיים – ומובילה אל הקפיצות הבאות של המלחין: הבלט "פטרושקה", שמחדד את השפה הזאת, ו"פולחן האביב", ששינה את תולדות המוזיקה.