יום אחד יכנו גם אותם אחרוני הענקים

בזמן שרבים מספידים את המוזיקה הקלאסית, בתחום דווקא פועלים מוזיקאים מרשימים שאינם נופלים ממוזיקאי הדור הקודם ואף מפגינים יכולות טכניות טובות משלהם

אמיר מנדל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר מנדל

ב–1896, כשגוסטב מאהלר ביקר אצל יוהנס ברהמס בעיירת הנופש האוסטרית באד אישל, הם שוחחו על מצב המוזיקה. ברהמס קונן על מצב המוזיקה המודרנית והביע דאגה שהמוזיקה מתה. השניים חצו גשר ומאהלר אחז בזרועו של ברהמס והראה לו את המים שזרמו תחתיהם. "ראה, דוקטור. הנה עובר הגל האחרון".

בעיני חלק מאוהביה, לא רק המוזיקה מתה בכל דור ודור. גם אמנות הביצוע. בעשרות שנים של התעמקות במוזיקה קלאסית נכתבו המון הספדים על מבצעים שמתו, שכולם כונו "אחרון הענקים". ביניהם פסנתרנים כמו קלרה הסקיל, ארתור רובינשטיין, סביאטוסלב ריכטר. כנרים כמו יאשה חפץ, יהודי מנוחין ודוד אויסטרך. צ'לנים כפייר פורנייה, פול טורטלייה ומסטיסלב רוסטרופוביץ' שמת ב–2007. מנצחים גדולים, בהם הרברט פון קרייאן, קרלוס קלייבר, סרג'יו צ'יליבידקה, ומאוחר יותר קלאודיו אבאדו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ