80 שנה לפילהרמונית: הסיפורים מאחורי הכלים

במלאות 80 שנה לפילהרמונית: סיפורים זעירים על הסוגסטיביות של לנארד ברנשטיין, על שושלות נגנים ועל הוויכוח העתיק על מוזיקה חדשה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הופעה בוותיקן, מיוחדת לאפיפיור. מימין, המנצח פאול קלצקי, 1955
חגי חיטרון
חגי חיטרון

המנצח האיטלקי ריקרדו מוטי יוביל מחר (שלישי) את התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרט שמשחזר את תוכנית קונצרט הייסוד שלה בדצמבר 1936, תחת ידו של ארתורו טוסקניני. התוכנית, אז ועכשיו: ברהמס, שוברט, מנדלסון, ובר. טעמתי השבוע בהיכל התרבות טפח מהחזרה על הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט תחת ידו של מוטי, הצלילים היו נפלאים, מזמרים, עוטפים. הרהור מתבקש, לשמעם: הכרת תודה על עצם קיומה של הפילהרמונית, תחושת אושר על כך שבמרחק מטרים מהמולת החולין של דיזנגוף אבן גבירול מתרחשת מציאות אחרת, מטופחות שכיות חמדה של התרבות המערבית. זו הרי עובדה שלבנו לפעמים קצת גס בה, התרגלנו לראות את קיומה כמובן מאליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ