המלחין שלעג לעצמאות מערכת המשפט

הרשות המשפטית בוונציה של המאה ה–15 מושחתת ומשפילה את השליט, כך לפחות באופרה "שני הפוסקארים" של ורדי. הפקה בכיכובו של פלסידו דומינגו מוקרנת בימים אלה בבתי קולנוע בארץ

חגי חיטרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך האופרה "שני הפוסקארים"
פלסידו דומינגו באופרה "שני הפוסקארים"צילום: Brescia e Amisano
חגי חיטרון

את הסיפור של האופרה "שני הפוסקארים" (I due Foscari) אפשר לסכם ב"מן העצוב אל העצוב מאוד ואל הטראגי". בעיניי, הקדרות הטוטאלית של העלילה היא חיסרון שהמוזיקה של ג'וזפה ורדי — קל לנחש — מפצה עליו במידה ניכרת.

פיצוי נוסף הוא העובדה שהעלילה מתקדמת אמנם בכיוון אחד — מן הרע אל הרע יותר — אבל היא מעניינת. גם לעצמה וגם מפני ששורשה היסטורי: במרכזו עומד המבנה האוליגרכי המסורתי של השלטון בוונציה. האופרה "שני הפוסקארים" (ההטעמה באיטלקית על ההברה "פוס") מוקרנת בימים אלה באולמות רבים בארץ, לפעמים עם הרצאה מקדימה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ