שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הסימפוניה הגמורה

כך חיסלה עיריית הרצליה את התזמורת שלה

אחרי 31 שנים קיבלה הסימפונית הרצליה הודעת סגירה פתאומית. הסיבה הרשמית: לא נמצא מחליף למנצח העוזב. אז למה לא פורסם מכרז חיפוש?

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעם בן זאב

בקול דממה דקה, הרחק מעיני הציבור, קרה לפני כחודשיים בישראל מקרה חסר תקדים  בתחומו: תזמורת סימפונית שפועלת עשרות שנים חוסלה בן לילה, ואתה תרבות מוסיקלית שלמה של עיר. התזמורת הקאמרית הרצליה, שבעשור האחרון צמחה במספר הנגנים וברפרטואר שלה והפכה לסימפונית, נסגרה באבחה אחת על ידי הבעלים שלה, עיריית הרצליה.

המנויים קיבלו את הבשורה בהדרגה: תחילה, במארס, הגיע לבתיהם מכתב אישי מהמייסד והמנהל המוסיקלי המסור של התזמורת, המנצח הרווי בורדוביץ, ובו ההודעה על פרישתו; חדי העין שבהם שמו לב שהתוכנית לקראת העונה הבאה, שמגיעה בכל שנה עוד לפני תום העונה הנוכחית, לא הגיעה הפעם; ובקונצרט האחרון הודיע בורדוביץ מעל הבמה שלמיטב ידיעתו התזמורת תפסיק לפעול. כך, בקרב אלף האנשים שהם קהל התזמורת, נודע על חיסול התזמורת.

קהל אנגלו-סקסי מהשרון

במוזיאון הרצליה, באולם שבעליל אינו מתאים לקונצרטים ­ שם התמקמה תחילה התזמורת  הקטנה שייסד בורדוביץ לפני 31 שנה. רק בזכות הנחישות שלו והתשוקה שלו היא החזיקה מעמד: התזמורת נדדה בין אכסניות שונות, ביניהן אולם מתאים אף פחות במלון דניאל, וכשנחנך ב‑2003 היכל האמנויות בהרצליה, הצליח בורדוביץ בחוסר הפשרנות שלו להפוך את האודיטוריום המצוין של ההיכל לאולם הבית של התזמורת.

מאז פרחה הקאמרית הרצליה: פעלו בה 19 נגנים קבועים ועוד כ‑30 "פרי לאנס"; הסולנים הישראלים המרכזים הופיעו אתה: השנה, למשל, היו אלה הזמרת אינס מסאלחה, הפסנתרנית רויטל חכמוב, הפסנתרן רומן רבינוביץ, והמנצח האורח אי-אן שו; הרפרטואר שלה, כפי שאפשר לראות ולשמוע בהקלטות שלה ביוטיוב, גדל והתעדן וכלל יצירות ישראליות ומוסיקה עכשווית; ומספר המנויים והמאזינים צמח: 650 מנויים היו לתזמורת השנה, ויחד עם קוני הכרטיסים הסתכם קהלה כאמור באלף בני אדם בקונצרט. קהל ממשי.

תזמורת הרצליה. משכה כאלף איש לכל קונצרט, יצאה להופעות בגני ילדים ובקניון

בורדוביץ הוא יליד ניו יורק, ובה רכש את השכלתו המוסיקלית בניצוח ומוסיקולוגיה. מוצאו ומגוריו ליד נתניה הביאו גם להצטרפותה של אוכלוסייה מיוחדת במינה לקהל התזמורת ­ יוצאי ארצות אנגלו-סקסיות תושבי השרון. בהתאם, העניק בורדוביץ את שיחות ההסבר שלו בעברית ובאנגלית לסירוגין: "חצי שעה לפני כל קונצרט נתתי הרצאת הסבר על המוסיקה שהקהל עומד לשמוע", הוא אומר, וסך הכל יותר מ‑170 הרצאות כאלה לאורך שנות הפעילות שלנו". רבבות בני אדם שמעו אפוא שש פעמים בשנה הרצאה מלומדת מפי המנצח. במקביל לכך התגבש גם הממד הקהילתי-חינוכי בפעילות התזמורת, עם קונצרטים שהיא ניגנה לילדים ולפעוטות בגני הילדים, ועם הקונצרטים הפתוחים בקניון שבעת הכוכבים בעיר.

למה פרש בורדוביץ? "אחרי 31 שנה הרגשתי שהגיע הזמן", הוא אומר, "ניהול תזמורת כזאת פירושו מאבק מעונה לעונה ­ ולאורך זמן זה לא קל. הגענו למצב בו יש לנו תוכניות חדשות מדי עונה, ולא תוכניות שגרתיות, ויש לנו קהל גדול באווירה משפחתית, ויש סולנים טובים. התזמורת התבססה, הפכה משמעותית בעיר, גדלה והשתפרה ­ וזה היה הזמן להעביר את השרביט לבא אחרי. הודעתי בפברואר לראש העיר על כך ואמרתי שאני מוכן לעזור במציאת מחליף. ואז ביוני קיבלנו הודעה על סגירה".

לא חיפשו מחליף

"הרווי פרש ולא מצאנו לו תחליף" ­ כך מתרצת עיריית הרצליה, באמצעות הדוברת שלה דורית בסמן-קובל, את סגירת התזמורת. "רשמית מדובר בהפסקת הפעילות לעונה אחת, העונה הקרובה, ובפרק הזמן הזה נחשוב על חלופות, על מתכונת ומסגרת שונה שבה תפעל התזמורת. ולא שבהרצליה אין מוסיקה קלאסית ­ יש הרבה מאוד, למשל בסדרת הקונצרטים הקלאסים שמתקיימים אצלנו בעונת הקיץ לקהל הרחב, בלי תשלום, ולהם מאזינים אלפי אנשים". בשלב מאוחר יותר הודו בלשכת הדוברת, עם זאת, כי לא פורסם כלל מכרז לחיפוש מחליף למנצח בורדוביץ.

ניתוח הטקסט של הדוברת בסמן-קובל מגלה איך הורסים תרבות: בישראל יש עשרות מועמדים ברמה בינלאומית גבוהה לניצוח וניהול מוסיקלי של תזמורת כמו תזמורת הרצליה. קשה אפילו להתחיל ולמנות אותם, כל כך רבים הם ­ מנצחים ומנצחות, בעלי ניסיון ויכולת רבה; והעובדה שלא מצאו מישהו מעידה בעיקר על כך שלא נערך כלל חיפוש. ואמנם, איש לא שמע על ועדת חיפוש או על קול קורא למשרה ­ אפילו זמנית ­ של ניצוח וניהול מוסיקלי של תזמורת בישראל.

המייסד והמנצח העוזב, הרווי בורדוביץ

אשר ל"הפסקת הפעילות לעונה אחת" ­ קשה לחשוב על דרך מופרכת יותר להסוות סגירה של תזמורת. מעולם לא נעשה "קאמבק" של תזמורת שנסגרה. סגירת תזמורת היא חיסולה. ובעניין ריבוי המוסיקה הקלאסית בעיר ­ אכן מתקיימת בהרצליה סדרה של קונצרטים בפארק, בניהולו המוסיקלי וניצוחו של גיל שוחט, וזהו מפעל ראוי ויפה, אבל אין קשר בינו לבין קיום של תרבות מוסיקלית: מוסיקה קלאסית היא לא רק הצלילים אלא גם ההקשר בו הם מנוגנים, זהותו של הגוף המבצע וההתכוונות שלו, הקשב שהוא מעורר בקהילה, המלאכה המפרכת עד ההגעה לתוצאה המבוקשת, ההתמדה, המסורת.

"קשה ליצור, לבנות ולטפח לאורך שנים", אומר בורדוביץ, וכמה הוא צודק. דוברת העירייה טוענת בתשובה לשאלה, כי הסגירה לא נעשתה כך סתם ביד קלה: זו לא החלטה של רגע, היא אומרת, יש לעיר ראש אגף תרבות, יש ראש אגף תאגיד התרבות העירוני, ואלה החלטות שקולות. הניסיון להחליף כמה מלים בנושא עם ראש העיר הרצליה, יעל גרמן, לא צלח: גרמן ידועה כחובבת מוסיקה קלאסית ואף פקדה את קונצרטי התזמורת, אבל להתנגד להחלטות ראש אגף תרבות וראש תאגיד התרבות ­ זה כבר היה כנראה למעלה מיכולתה.

אַחד ומשול

בהרצליה נעשה אפוא מחטף מתחת לאפם של כולם ­ תושבי העיר בראש ובראשונה, שבהינף החלטה עלומה נשללה מהם הזכות להאזין למוסיקה קלאסית חיה, וגם נגני התזמורת, אוכלוסייה המשתכרת שכר מינימום גם בתזמורות המבוססות ­ אשר איבדו את עבודתם.

בורדוביץ כעס כשכינו את התזמורת שלו "קהילתית" ­ אבל זו האמת. קהילתית ­ משמע לאו דווקא זניחה, פריפריאלית וחובבנית, אלא במקרה הזה משמעותית מבחינת התרומה שלה לתרבות בקהילה. בישראל פועלות עוד תזמורות קלאסיות כאלה, המרכזות סביבן קהל צמא למוסיקה שיכול להרשות לעצמו להאזין להן בקונצרטים חיים במחירים סבירים וליד הבית: התזמורת הקאמרית רמת גן, תזמורת אשדוד, במידה רבה הסינפונייטה באר שבע, וגם התזמורת הקאמרית הישראלית שפועלת במרכז תל אביב.

תזמורות כאלה הן ביטוי לזכותו הבסיסית של האדם להאזין למוסיקה לפי בחירתו, ולתזמורות אלה יש ערך אמנותי שמקדים את הערך החברתי: בכולן אפשר להאזין לתוכניות מעניינות, ולניצוח ונגינה ברמה גבוהה. הגישה הממסדית של "אחד ומשול", שחותרת לאיחוד תזמורות והשארת רק המצוינות-כביכול כדי להעניק להן ממון רב יותר מתוך עוגת התקציב המידלדלת ­ היא חלק מחיסול התרבות, לא תרומה לפיתוחה. עיריית הרצליה, ביד קלה על ההדק, הצטרפה לחתירה הזאת נגד המוסיקה הקהילתית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ