בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמיטרי סיטקובצקי מפרש את באך כמו את התנ"ך

הכנר והמנצח דמיטרי סיטקובצקי נפגש עם התזמורת הקאמרית הישראלית לקראת קונצרט משותף. בשיחה הוא מסביר איך העז להמיר את "ואריאציות גולדברג" לטריו מיתרים, בעיבוד הידוע שלו

תגובות

ביצוע הסימפוניה הקאמרית אופוס 110 של שוסטקוביץ' בידי נגני התזמורת הקאמרית הישראלית, השבוע (ביום שלישי ורביעי במוזיאון ת"א), הוא אירוע בעל כמה הקשרים: ראשית, מדובר בעיבוד שערך בשעתו הוויולן והמנצח היהודי רודולף ברשאי לרביעייה מס' 8 של שוסטקוביץ', וברשאי ¬ מגדולי המוסיקאים המבצעים בתולדות רוסיה הסובייטית ¬ כיהן בסוף שנות ה 70 כמנהל מוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית; קשר שני: רק בשבוע שעבר הצטלצלה בתל אביב יצירת מופת זו של שוסטקוביץ' בנוסחה המקורי, בידיהם של חברי "הרביעייה הירושלמית"; קשר שלישי, משפחתי: המנצח דמיטרי סיטקובצקי, שיוביל את הביצוע השבוע, בנוסח לתזמורת קאמרית, הוא בנו של הכנר יוליאן סיטקובצקי, שהיה חברו של ברשאי.

דמיטרי סיטקובצקי (אמו היא הפסנתרנית המהוללת בלה דוידוביץ') בא שלשום ממוסקווה, לאחר שהופיע שם בקונצרט ("עברתי ממינוס עשר לפלוס עשרים", הוא מציין) ובפגישה קצרה אתו שפע נעימות וידידות, תכונה שמן הסתם מסייעת לו במפעליו הרבים בעולם כמנצח וככנר. הוא נולד בבאקו בירת אזרבייג'אן ב 1954 (משפחתה היהודית של אמו ישבה שם מתחילת המאה שעברה) ומגיל שלוש (אביו מת עליו אז) גדל במוסקווה. בהיותו בן 22, בעודו תלמיד הקונסרבטוריון, קיבל החלטה אסטרטגית: לעזוב את ברית המועצות ולעבור לארצות הברית.

זה לא היה קל. סיטקובצקי: "זה היה כמו משחק של חתול ועכבר. אישפזתי את עצמי למשך כחודש בבית חולים, התאוננתי שאני סובל מכאבים ואיני יכול לנגן כלל. המטרה היתה לשכנע את הגורמים הקובעים שאין בי כל ערך". התמרון הצליח, הוא קיבל היתר יציאה ועבר ללמוד בג'וליארד בניו יורק. אחר כך הצטרפה אליו אמו. משם נסללה הדרך לקריירה בינלאומי עשירה ¬ ככנר, כמנצח, כמארגן פסטיבלים וכמעבד.

בעיקר התפרסם הנוסח של סיטקובצקי ל"ואריאציות גולדברג" של באך, יצירה שמזוהה עם פסגת המוסיקה לכלי מקלדת (במקור חוברה לביצוע בצ'מבלו) ועברה תחת ידו ב 1984 המרה למדיום שונה מאוד: טריו מיתרים. בפתיחת השיחה ביקשתי אפוא מסיטקובצקי לדבר מעט על דרכו בפרשנות באך, שהרי בקונצרט בתל אביב כלולים (לצד שוסטקוביץ', ו"חזיונות חמקניים" של פרוקופייב) גם שני הקונצ'רטי לכינור (באחד מהם תופיע כסולנית הכנרת הרוסייה הצעירה אליזבט באסוף-דראסקאיה ובאחר סיטקובצקי עצמו), והקונצ'רטו לשני כינורות ¬ מאת באך.

סצינת באך נשלטת בעשורים האחרונים בידי האסכולה המכונה "בארוקיסטית", זרם שאתה אינך שייך אליו.

"לא שייך, תודה לאל", מגיב סיטקובצקי בהשתובבות, ועם זאת מודה שהאסכולה הזאת השפיעה עליו. "מדי פעם מתעורר צורך לנקות שכבת חלודה שהצטברה על מורשת ביצועית ארוכה", הוא מסביר, בהתייחס לתרומה ההיסטורית של הבארוקיסטים. "חשוב בהחלט לברר, עד כמה שאפשר, מהו הטקסט המקורי של המלחין, נקי ממה שנספח לו". האם מהלך כזה מוליד את הביצוע המוסמך והנכון? לאו דווקא. הרי תחושת "נכונות", אומר סיטקובצקי, מתעוררת בהאזנה לכל ביצוע טוב ומעניין, נדמה אז כי זו הגירסה האמיתית. ובכלל רצוי שהמבצע עצמו ירגיש שהנוסח הפרשני שהוא מממש, כרגע, הוא הנכון.

"באך הוא כמו התנ"ך", הוא ממשיך, "יצירותיו זוהרות בפירושים ותזמורים שונים ומגוונים. העיבוד שלי ל'ואריאציות גולדברג' הוליד עיבודים אחרים, לרבות לרביעיית סקסופונים. לבאך לא היה כל כך אכפת באיזה כלים מנגנים אותו".

שמעתי פעם התבדחות, לפיה לבאך לא היתה שמיעה אבסולוטית, כי גם נגינת יצירותיו בגובה שונה (לפי צורכי הכלים) לא הפריעה לו.

"שמיעה אבסולוטית הרי אינה חשובה. לדוד אויסטראך לא היתה שמיעה כזאת והוא ניגן באינטונציה מדויקת, וכנגד זאת יש כנרים בעלי שמיעה אבסולוטית שאינם מנגנים תמיד נקי.

"סבלתי לא מעט גינויים על מה שעשיתי עם 'ואריאציות גולדברג', מוסיף סיטקובצקי ומספר. "אפילו העמיתים שלי לנגינת הנוסח, הצ'לן מישה מאיסקי והוויולן ז'ראר קוסה, היו ספקנים. אבל כיום", הוא מדגיש בחיוך, " יש כבר צבא שלם של קשתנים שמבצעים את העיבוד. זה הכרטיס שלי לחיי נצח".

גם בוואריאציות גולדברג וגם בעיבודים ל 15 אינבנציות לצ'מבלו של באך (הופיעו בדיסק ב"נימבוס"), הוא הלך ¬ לדבריו ¬ בעקבות הפסנתרן גלן גולד. "המיוחד בנגינתו של גולד הוא שלכל קול במירקם הרב-קולי יש אופי משלו, זה מה שניסיתי גם אני להשיג. אגב, האזנתי לעיבוד שלי ל'ואריאציות גולדברג' בקונצרט שבו השתמשו בנגינת כלים בארוקיים 'אותנטיים' ¬ ובכלים כאלה זה לא עובד".

בדיסק, שכותרתו "אמנות העיבוד", מכונסות "ואריאציות גולדברג" של באך בנוסח לטריו מיתרים ו 15 "סינפוניות", שהן עיבודים כנ"ל לאינבנציות בשלושה קולות, קובץ שבאך חיבר 20 שנה לפני כן, כחומר תרגול לבנו הבכור יוהן פרידמן (וזו מוסיקה שעל אף הגדרתה הרשמית כחומר הוראה היא אמנות נעלה). לצד דמיטרי סיקטובצקי בכינור מנגנים יורי ז'יכלין בוויולה ולואיג'י פיובאנו בצ'לו.

אמרת קודם שהאסכולה הבארוקית בכל זאת השפיעה עליך.

"כן. למשל, אני מנגן באך עם מעט מאוד תרטיט. אם יתברר שהכנרת אליזבט באסוף-דראסקאיה נוקטת גישה אחרת, בחזרות לקראת הקונצרט שלנו כאן אני אשכנע אותה לשנות".

איזה מעיבודיך הרבים האחרים אתה מחשיב במיוחד?

"הממ.. זה כמו לבחור בין ילדיך. על העיבוד שלי לסרנדה של דוחנני ¬ העברתי אותה לתזמורת מיתרים ¬ היו שאמרו שהוא טוב יותר מן המקור. עשיתי עד עכשיו יותר מ 40עיבודים ליצירות שונות, ובשנה הבאה אפרסם משהו שאני מקווה שיהיה הכי טוב, ל'מעשה בחייל' של סטרווינסקי".

עיבוד רביעייה של שוסטקוביץ' למתכונת של אנסמבל מיתרים לא מרכך אותה יתר על המידה?

"כן ולא. היתרון הוא העלאת האמפליטודה של שינויי העוצמה, ובכך ¬ הגברת העוצמה האמוציונלית".

על רקע הפתיחות שלך לסגנונות רבים ¬ איפה הפתיחות נעצרת?

"אני ממש לא מתפעל מאמנים קלאסיים שעושים 'קרוסאובר', למרות שאני אוהב ג'ז ונהנה גם ממוסיקת פופ. יש ערבובים שמטשטשים קטגוריות, מתעלמים מהבדלים עקרוניים, מוליכים למבוי סתום. בשיר פופי שנמשך שלוש דקות המנעד האמוציונאלי הוא א' עד ג'; בסונטה של מוצרט, תוך שלוש דקות, המנעד הוא א' עד ת'. זה משהו אחר, לגמרי ולחלוטין".

דמיטרי סיטקובצקי מנצח ומופיע ככנר סולן עם התזמורת הקאמרית הישראלית. סולנית נוספת: הכנרת אליזבט באסוף-דארסקאיה. התוכנית: שלושה קונצ'רטי של באך, "חזיונות חמקניים" של פרוקופייב וסימפוניה קאמרית אופוס a110 של שוסטקוביץ' (עיבוד: רודולף ברשאי). ביום שלישי וביום רביעי במוזיאון תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו