בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קונצרט

שאלה ותיקה מטרידה

המוסיקה של אהרן חרל"פ לשירי יעקב ברזילי נוגעת ללב, והביצוע של הקאמרית הישראלית רב הבעה, ועדיין נותרת השאלה האם הטקסטים לא מנצלים את השואה

תגובות

נוגעת בלב היא המוסיקה שחיבר אהרן חרל"פ לקבוצת שירים ששמה "תמונות מאוספו הפרטי של אלוהים" מאת יעקב ברזילי. היצירה, שהיא דוגמה למיטבו של קומפוזיטור מחונן, הושמעה בזמרה נוקבת של גן־יה בן־גור אקסלרוד ובנגינה רבת הבעה של האבובן עמרי רווה, עם התזמורת הקאמרית הישראלית. עניינם של השירים: זוועות השואה. אם כך, האם מתאים לכתוב בדיווח על הקונצרט את המלים "נהניתי מהיצירה של חרל"פ", או משהו דומה? ודאי שלא. אסור ליהנות מיצירה כזאת, הצמודה לטקסט שמתאר מעשי זוועה, מותר רק להזדעזע. לדוגמה, בשיר "אמא רעה", מספר ברזילי על ילדה קטנה שרואה נרצחים מתנדנדים על חבל תלייה ומבקשת מאמה שלה שתיקח אותה להתנדנד גם, והאם (הרעה) מסרבת לה.

בקיצור, השירים של ברזילי (בלי או עם קשר לאיכותם הפואטית) בנויים על מיצוי הזוועה; לא רק רציחות כמו בדיווחי שואה "יבשים", אלא איזכור האימה, במתכונת פואטית. שאלה ותיקה מטרידה (בקשר למלים ועוד יותר בקשר להלחנתן) היא האם אין בכך ניצול של השואה. הרי חרל"פ היה יכול למצוא טקסטים אחרים שיציתו את השראתו ואת מימוש כישרונו; הרי חרל"פ מן הסתם לא מצפה שרק נזדעזע, שניזכר במוראות השואה, אלא מצפה שגם נתפעל - מההישג האסתטי־מוסיקלי. שאר החלקים של האירוע עשיר התוכן - למן הרצאת הפתיחה של ענת שרון ועד ה"אווה ורום" של מוצרט בסיום - מתגמדים מול היצירה של חרל"פ והשאלה המטרידה הנ"ל.

תומר אפלבאום

החלק המעניין ביותר בכל השאר היה סימפוניית ה"אבל" הנהדרת של היידן, בהובלה נמרצת ביותר של המנצח יואב תלמי. בחלק אחר בוצעו יצירות מקהלתיות של מוצרט, עם המקהלה הקאמרית טבעון בהדרכת יעל וגנר־אביטל, זמרים סולנים והתזמורת. לא רוויתי הרבה נחת בחלק הזה, מסיבה אישית בנאלית: מקהלה המונה יותר מ-50 זמרים חובבים ( אף שהוכנה בקפדנות רבה) מתקבלת אצלי, בנסיבות האולם של מוזיאון תל אביב, כמאסה צלילית מוגזמת מאוד, עם עוצמה שמאבדת עד מהרה את האפקט של העוצמה.

התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח יואב תלמי. סולנים: נגן האבוב עמרי רווה והזמרים גן-יה בן-גור אקסלרוד, ענת צ'רני, איתן דרורי ויאיר פולישוק. עם המקהלה הקאמרית טבעון בהדרכת יעל וגנר-אביטל. מוזיאון תל אביב, 15.6



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו