בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קונצרט

כמו טיסת לילה

הקונצ'רטו הקאמרי של אלבן ברג ניצנץ וזהר וככל שהתקדמה המוזיקה בזמן הלכה הפליאה וגברה על האי סדר המוקפד שלה

תגובות

הצגת הקלאסיקה של המאה ה-20 לקהל בישראל - זאת אחת המטרות המוצהרות של אנסמבל המאה ה-21 בסדרה שלו, "תגליות". וקשה לחשוב על הגשמה מוצלחת יותר, מרהיבה יותר, של המטרה הזאת, מביצוע הקונצ'רטו הקאמרי של אלבן ברג בקונצרט בסוף השבוע. מה עבר לברג בראש כשהלחין את המוזיקה הזאת? מי שלא מכיר את תולדות היצירה, ולא קרא בתוכנייה את הסקירה הממצה על טכניקות ההלחנה והיבטיו המבניים של הקונצ'רטו, ודאי ישב בפה פעור נוכח מה שנדמה כתוהו ובוהו מסחרר של צלילים שנבעו ממוח קודח, בלי להבין מהיכן ולמה.

ולמען האמת, גם למי שקרא היטב את הסקירה, ונודע לו שהמוטיבים של היצירה נגזרים משמות שלושה מלחינים, ושהמספר שלוש נוכח בה בכל עבר, ושננקטת בה טכניקת הכתיבה ב-12 טונים, ושהיא מושתתת על וריאציות ופאלינדרום ותבנית ריתמית חוזרת, ומערבת בסופה את כל הנושאים ברונדו - גם אז לא התבהרה התמונה ולא נהייתה נהירה יותר. כי תופעה ידועה היא במוזיקה האוונגרדית של המאה ה-20, שיצירה שתוכננה תכנון סטרוקטוראלי מדוקדק בסגנון המודרניסטי לא שונה מבחינה תפישתית מיצירה שמושתתת על תהליכים אקראיים. הדבר דומה לטיסה מעל עיר בלילה, על פי אנלוגיה שמישהו נתן פעם: אם האורות המנצנצים הם תוצאה של תהליכי תכנון מדויקים שניתנים לכל אחד מהתושבים מתי להדליק ומתי לכבות את התאורה בדירתו, או אם הם תוצאה של אקראיות מוחלטת בהדלקה וכיבוי התאורה, לצופה מהשמיים האפקט זהה. הוא לא יבחין בהבדל, אפילו אם יוסבר לו התכנון מראש.

יעל יוהס

וכך ניצנץ וזהר הקונצ'רטו של ברג, שהולחן בתקופה שבה היו פריצות דרך לרוב (מ-1923-25): כתוב ל-13 כלי נשיפה ושני סולנים, בכינור ופסנתר, כל תיבה שלו הפתיעה לעומת הקודמת - בגוון שלה, בקצב, במרקם; וככל שהתקדמה המוזיקה בזמן הלכה הפליאה וגברה על האי סדר המוקפד שלה. אחרי 10 דקות כבר התחיל להתעורר החשש שעוד מעט ייגמר הפלא הזה, והתקווה שאולי לא; רק שמוזיקה, שלא כמו ספר, אי אפשר להניח בצד ולמתוח ולהשהות את הרגע בו תגיע אל סופה - וזה היה אכן בלתי נמנע. האנסמבל, המנצח אילן וולקוב, יונה צור וארנון ארז הסולנים - כל אלה תרמו למימוש הנס הזה של הקונצ'רטו.

חלקו הראשון של הערב האיר מהיבטים נוספים את המוזיקה העכשווית, תחילה ביצירה חדשה של הישראלי ראובן סרוסי להרכב זהה לאנסמבל של ברג - וכמו אצל קודמו גם ביצירתו אפשר היה לחוש במתח שבין המסורת והנסיינות; ואחר כך בדואו קלרינטים שהיה לכאורה הומוריסטי כי המוזיקה התממשה בצורה תיאטרלית - בגלל חילופי הצלילים בין שני הנגנים וכן הניגוד בין חן הלוי הסוער לעידו אזרד שכולו שלווה - אבל למעשה היה רציני ומעורר מחשבה.

 

אנסמבל המאה ה-21 בסדרה "תגליות". מיצירות ראובן סרוסי, ברונו מנטובאני, ואלבן ברג. מנצח: אילן וולקוב; סולנים: חן הלוי ועידו אזרד, נגני קלרינט; יונה צור, כנר; ארנון ארז, פסנתרן. מוזיאון תל אביב, 28.12.13



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו