בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל אילת למוזיקה קאמרית

חביב שחאדה מלחין שיר השירים

מוזיקה לפי טקסט משיר השירים תרם החיפאי חביב שחאדה ליצירה "עצים, חומות, ערים", שתעלה בפסטיבל האילתי ותכלול 8 פרקים בהלחנות שונות. גם השנה מצדיק האירוע את המוניטין שלו עם מופעים יוצאי דופן

תגובות

בשנה שעברה, כשפרויקט "עצים, חומות, ערים" עלה לראשונה בלונדון, הופתעו המאזינים: במקום קונצרט על פי התבנית הרגילה פתיחה־קונצ'רטו־סימפוניה, הם קיבלו יצירה אחת שיוצאת למסע: שמונה פרקים לזמרת ורביעיית כלי קשת, כל פרק מאת מלחין אחר, בשפה אחרת, כששני עמודי שידרה מחברים אותם: הובלה מוזיקלית בין פרק לפרק מאת מלחין אחד, הבריטי נייג'ל אוסבורן; וביצוע בידי אותו הרכב - הנגנים הם "רביעיית ברודסקי" המהוללת מאנגליה, וכל הפרקים מושרים בפי הסופרן הבריטית לורה ליקסנברג (Lixenberg), וירטואוזית ברפרטואר של המאה ה–20.

ועוד מוטיב מחבר בין הפרקים: מוטיב החומה. השירים נסבו כולם על ערים חצויות שבליבן חומה, או היתה חומה; ערים ברחבי העולם וביניהן לונדונדרי באירלנד, ברלין, ניקוסיה בקפריסין, אוטרכט בהולנד - וכמעט אין צורך לומר, ירושלים. הפרק על ירושלים, שגם סוגר את המחזור, הוזמן מהמלחין החיפאי חביב שחאדה, והבכורה הישראלית של היצירה תתקיים בירושלים באולם ימק"א (רביעי 26.2 ב–20:30); ובאילת (חמישי, 17:00), בפסטיבל למוזיקה קאמרית אילת שמתחיל מחר (24.2), נערך זו השנה התשיעית ומארח לאורך השבוע הרכבים בינלאומיים רבים (מלון דן, 24.2 עד 1.3).

אבישג שאר-ישוב

שחאדה התלבט בבואו לבחור את הטקסט לפרק שלו ביצירה, ולבסוף הלך רחוק בזמן, אל ירושלים כפי שתוארה במגילת שיר השירים: "מצאתי שהטקסט משיר השירים התאים לי ביותר. זו כתיבה מרתקת, והיא אירוטית, לא דתית. ודרכה עולה שאלת החומה בצורה מאוד ויזואלית. הסיפור הוא על נערה שמחפשת את אהובה, ונתקלת בחיילים השומרים שמוצבים בעיר: היא לא מפחדת מהם אלא ניגשת ושואלת אם ראו את האהוב שלה". כמעט אפשר לדמיין את ירושלים של ימינו מקריאת הטקסט הזה.

חביב שחאדה, יליד ראמה (1974), למד הלחנה ותיאוריה באקדמיה למוזיקה בירושלים, ושמו בולט בנוף העשייה המקומית: הוא התפרסם כשזכה בפרס אופיר ("האוסקר הישראלי") על הפרטיטורה שלו לסרט "ביקור התזמורת" של ערן קולירין, והלחין מוזיקה לעוד סרטים שהצליחו כמו "עץ לימון". עוד כתב את המוזיקה להצגה שלא יורדת מהכותרות בתחום חדשות התרבות - "ההודאה" של מוטי לרנר, שעלילתה נסובה על שאלת הטבח שעשו לפי עדויות חיילים ישראלים בכפר הפלסטיני טנטורה ב–1948. ההצגה אמורה לעלות בקרוב בתיאטרון היהודי בוושינגטון, ועומדת במרכזו של פולמוס סוער: גורמי ימין יהודים נלחמים נגד העלאתה ואף הצליחו לכפות על התיאטרון צמצום במספר ההצגות, בעוד איגוד המחזאים האמריקאיים תומך בה.

כמו כן פעיל שחאדה בתרבות הערבית־פלסטינית בישראל: הוא מופיע בין היתר עם המוזיקאי פרג' סליימאן ועם השחקן סלים דאו בתכנית "סר־סלים" (בריא ושלם), מנהל את בית הספר למוזיקה בחיפה, קונסרבטוריון פרטי לילדים "אל משע'ל" (הסדנה) שבו מלמדים בערבית, ומשלים עתה מילון של מונחים מוזיקליים בערבית.

"מבחינה מוזיקלית לא היה קל לרביעיית ברודסקי לעבוד על היצירה שלי", הוא אומר. המוזיקה שלו מערבת מזרח ומערב והוא מגדיר אותה כ"חיפוש להצדקה של הרב־קוליות המערבית במוזיקה הערבית; לשימוש בקונטרפונקט, אבל לא במעגל הרמוני אלא סביב המרכזים הטונאליים של המקאם. זה משהו משותף בכל מה שאני כותב, אפילו בסגנון ג'ז, לא ממש מערבי או מזרחי".

"עצים, חומות, ערים" תעמוד אפוא במרכז הפסטיבל האילתי, שהשנה כבכל שנה מציע אירועים שמצדיקים את הקשרם הפסטיבלי, בהיותם יוצאי דופן.

בעבר אירח הפסטיבל שחקנים כמו רוג'ר מור וג'ון מלקוביץ, הרכבי בארוק נחשבים כמו קונסורט גבריאלי, "הכומר האדום", שגם יופיע השנה, וכמו הצ'לן פיטר ויספלוואי - אם למנות כמה. רבים מהרכבים אלה ידועים בחציית הקווים הסגנונית: רביעיית ברודסקי, למשל, ניגנה עם אלויס קוסטלו, ביורק, ועם שורה של אמני רוק ופופ; "הכומר האדום" יבצע את "ארבע העונות" של המלחין שעל שמו נקרא ההרכב - אנטוניו ויוולאדי שהיה אכן כומר ג'ינג'י לוהט - בקונצרט מולטימדיה; ועוד חציית קווים אפשר יהיה לפגוש בקונצרטים של צ'לו ואקורדיאון, ושל מוזיקה בהשראה צוענית.

הפסטיבל האילתי, שכתמיד נלחם על הקהל שלו, נוסד על ידי לאוניד רוזנברג - כנר, מנצח ומורה - ולאורך השנים התאפיין בנחישות של רוזנברג לקיים את הפסטיבל על אף הקשיים. לגייס תורמים - קרן הולנדית התחייבה לממנו למשך חמש שנים - לשכנע את הרשות המקומית לתגבר את התקציב, לגייס את האמנים בשכר מינימלי. כמנהל הקונסרבטוריון העירוני, רוזנברג הוא גם איש חינוך ואידיאליסט מוזיקלי, ובמסגרת זאת מקיים במסגרת הפסטיבל גם כיתות אמן, הפעם למנצחים, בהדרכת המנצח הישראלי־בינלאומי ליאור שמבדל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו