בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אאידה" בוורונה בניצוח ישראלי עם כוכבת בת 70

"אני לא מכיר הרבה בנות 30 ששרות כמוה, אומר עומר ולבר על הסופרן בת ה–70 ג'ובנה קאזולָה, שהופיעה בניצוחו באופרה "אאידה" בוורונה. שיחה עם המנצח הישראלי, עם הופעת די־וי־די של ההפקה

תגובות

"מיזוג מושלם של אריות אינטימיות רבות השראה והבעה, התרחשות דרמטית אינטנסיבית, תמונות פאר של גראנד־אופרה ועיצוב עשיר ועמוק של הדמויות", כותב המוזיקולוג יהואש הירשברג על האופרה "אאידה" בספרו "קסם האופרות של ורדי". ב"עיצוב עמוק של הדמויות" מתכוון פרופ' הירשברג מן הסתם בעיקר לנסיכה "אמנריס", שעוברת מהפך: לאורך רוב הסיפור היא מתחרה קנאית חסרת פשרות על לבו של גבר; בסיום היא מתחרטת ואגב כך משמשת פה ליחסו של המלחין ג'וזפה ורדי אל הממסד הקאתולי. בניסוחו של פרופ' הירשברג (במאמר שקדם לספר): "שנאתו העזה של ורדי לשלטונה החונק והצבוע של הכנסייה, המשתפת פעולה עם השלטון הרודני".

לפני שנה הועלתה "אאידה" 14 פעמים בתיאטרון הפתוח "ארנה די ורונה", בניצוחו של עומר מאיר ולבר (הפקה שהתקיימה במלאות 100 שנה ל"ארנה" ובמלאות 200 שנה לוורדי) ובתפקיד אמנריס הופיעה ג'ובנה קאזולה, זמרת איטלקייה ותיקה, שהופעתה זו היתה אחד האירועים לכבודה בפרוס שנתה השבעים. את ההפקה שמדובר בה, אשר הועלתה בכל פעם לפני כ–15 אלף צופים, ביים צוות של שניים, קרלוס פדריסה ואלכס אולה, הפועלים כ"חברת בימוי" והיא תועדה בדי־וי־די (גם באיכות "בלו ריי"). את אאידה גילמה הסופרן הסינית אוהי אה (Hui He ), וכמצביא רדאמס הופיע הטנור האיטלקי פאביו סרטורי.

מתוך דיוידי של הה

כמו שאפשר לראות ולשמוע בדי־וי־די, ג'ובנה קאזולה היא תופעה ווקאלית מיוחדת. כמובן שבצפייה בבית, שכוללת תקריבים, הגיל שלה בולט יותר מאשר מה שראו מרחוק בוורונה באירוע עצמו (ב"ארנה" שם, בניגוד למקובל בהפקות למרגלות מצדה למשל, לא מותקנים צגים לצד הבמה ואין צילומי תקריב של זמרים). מהו הסיכום של הממד הוויזואלי השורר בהפקה הזאת כולה, לפי הDVD ? אפשר לסכמו כ"גודל וריאליזם במבט אירוני": הממד הספקטקולארי של תהלוכת הניצחון המפורסמת מתגשם, אבל במקום סוסים חיים ובמקום גמלים חיים מופיעות חיות מכאניות, כמין רובוטים ענקיים.

בשביל ולבר, מנצח ישראלי בן 33 שתואר באחרונה בכתבת שער בכתב־העת "Opera Now" כ"אינטלקט חד כתער, שופע אנרגיה יצירתית מדבקת, מחשמל קהלים, כוכב שביט שנוסק אל השמיים", זו היתה הופעה ראשונה ב"ארנה" (באופרה "אאידה" הוא בקיא מנוסה, בין השאר ניצח עליה כבר בלה־סקאלה). על הזמרת המבוגרת ג'ובנה קאזולה הוא אומר: "היא אחת הכוכבות הכי גדולות באופרה האיטלקית במחצית השנייה של המאה ה–20, התפרסמה בין השאר כ'טורנדוט' בשנות ה–80 בניצוחו של ריקרדו מוטי" (היא שרה תפקיד זה גם בעיר האסורה בבייג'ין בניצוחו של מהטה, ח"ח).

זו היתה החלטת ליהוק נועזת, לשבץ בתפקיד הנסיכה שנאבקת על לבו של רדאמס זמרת שנראית לפחות כמו אמו?

Felix Broede

ולבר: "בהצגה באולם רגיל אתה צודק, בתנאים של ורונה אין לזה משמעות. רוב הקהל הרי רואה את הדמויות ממרחק. עם זאת, קאזולה היא אשה יפה וזמרת מדהימה. אני לא מכיר בכלל זמרות בנות 70 ששרות כמוה, וגם לא מכיר הרבה זמרות בנות 30 שיכולות להשתוות לה".

כאתר של אופרה תחת כיפת השמיים, ה"ארנה די ורונה" היא מקבילה ותיקה, אפשר לומר, לאתר האופרה למרגלות המצדה. איך דואגים שם שהקהל ישמע היטב?

"ההגברה היא מינימלית, רק מעט יותר עוצמה ממה שהכלי המוזיקלי מפיק כרגיל. אין מיקרופונים צמודים לזמרים, אלא שבעה מיקרופונים על קו הבמה בחזית, שמשקפים באופן טבעי התרחקות והתקרבות של הזמרים ואת הבדלי עוצמה שנוצרים. אם אתה מבחין בכל זאת במיקרופונים על הזמרים, בדי־וי־די של ההפקה, אלה מיקרופונים שהותקנו במיוחד בפרמיירה, ורק בה — לשם ההקלטה".

ומה היתה ההרגשה שלך כמנצח, על במה פתוחה כזאת?

"כמו במה רגילה באולם אופרה גדול. הבעיה היחידה היא עם המקהלה. התברר לי שמה שהם שרים מגיע אלי באיחור — תחושה שעוברות כמעט שתי שניות. אני מוריד את היד, הם פותחים את הפה, אני מחכה. לוקח זמן להתרגל ולהוביל במצב כזה".

מתוך דיוידי של הה

בפרק על "אאידה" בספרו כותב עוד הירשברג כי היא "זקוקה לבמה גדולה במיוחד כדי להיות אפקטיבית, וזוכה לכן להצגות ראווה, במיוחד תחת כיפת השמיים, לרבות אפקטים זולים כמו תוספת של סוסים ופילים". כאמור, בהפקה שהיתה ב"ארנה" בניצוחו של ולבר לא היו חיות חיות אלא מין רובוטים ענקיים. ביקשתי מעומר ולבר להביע את דעתו גם על הבימוי, דעה שלא יכולה אולי להיות אובייקטיבית לחלוטין. ולבר: "המלה 'בימוי' ממש לא מתאימה. בימוי ב'ארנה' הוא עבודה אחרת, מדובר במופע ויזואלי גדול שכרוך במאמץ טכנולוגי מורכב להעביר נוכחות פיזית גדולה. בעיניי, הרעיון להציג את החיות כרובוטים הוא מודרני ומעניין. שני הבמאים, צוות דרום־אמריקאי ספרדי, מתמחים גם בהפקות כאלה וגם באולמות רגילים, הם עשו למשל את 'טנהויזר' בלה־סקאלה בניצוח מהטה, כשכל הסיפור מתרחש לכאורה במין 'בוליווד'".

אגב, כמנצח בינלאומי שפועל באיטליה ובאחרונה בדרזדן, וגם שומר אמונים לכהונת המנהל המוזיקלי של הסימפונט רעננה, מהו הבסיס שלך, נמל הבית?

"אין על כך בעצם תשובה של ממש. מה שאני יכול להגיד הוא שהחברה שלי גרה במילאנו".

ניצחת זה עתה בדרזדן על "כך עושות כולן" של מוצרט...

"כן, בדרזדן אני סוג של מנצח כמעט קבוע. בהפקה הזאת של 'קוזי' ניגנתי ליווי לרצ'יטטיבים בפורטפיאנו, לרבות אלתורים. זה לא היה פשוט, לא כל זמר מצליח לתפקד כשהמנצח עסוק בנגינה. כשהזמרים עמדו באתגר, התוצאה היתה בשבילי כמו חלום. אגב, אני אנהג כך גם בפתיחת העונה הבאה באופרה הישראלית, עם "הספר מסביליה' של רוסיני. גם בה אני אנצח ואנגן בפורטפיאנו".

קראתי שבמקביל לפעילותך כמנצח אתה כותב ספר על התנ"ך.

"אני עובד על זה. הספר יציע קריאה שונה של התרחשויות תנ"כיות מסוימות, התייחסות אליהן כאל טקסט מוזיקלי. חשוב לי להגיד שההתעסקות שלי בתנ"ך אינה תוצאה של אמונה. היא מבטאת גם הצהרה שאסור לחילונים לוותר על התנ"ך ועל התלמוד ולהשאיר אותם רק לדתיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו