בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השלווה המסוכנת של שוברט

ארתור רובינשטיין ביקש שהחמישייה לכלי מיתר של שוברט תנוגן בהלווייתו, ורביעיית "כרמל" מגישה בימים אלה מבט ספרותי, טלוויזיוני ומוזיקלי על היצירה הנערצת. וגם: איך בוחרים חלילן ראשי לפילהרמונית

תגובות

היא ארוכה (כ–50 דקות). היא כהה (בעזרת השימוש בשני צ'לי), היא קאמרית, אבל בחלקה שורר צליל סימפוני כמעט. היא כוללת מנגינות משכרות ביופיין וגם התפרצויות סוערות אלימות. היא ביטוי של אושר אידילי. היא ביטוי של קדרות וייאוש. היא תפילת אשכבה של שוברט לעצמו.

תיאורים ואיפיונים כנ"ל צמודים מזה יותר מ–150 שנה לחמישייה לכלי מיתר בדו־מג'ור אופוס 163 של שוברט, יצירה שחיבר כחודשיים לפני מותו (ב–1828) ומן הסתם לא זכה לשמוע אותה (הביצוע הפומבי הראשון היה ב–1850). אירוע מוזיקלי רב־תחומי של רביעיית כלי הקשת "כרמל" עם הצ'לן הלל צרי, המתקיים בימים אלה, מציג את היצירה הנערצת עצמה לצד אחדים מהדהודיה בספרות ובקולנוע.

סטנלי ווטרמן

"באירוע שערכנו אנו מציגים פרשנות עכשווית כדי להציע מבט על מה שהיצירה אומרת לנו כיום", אומר הוויולן של רביעיית "כרמל", ד"ר (למוזיקולוגיה) יואל גרינברג. "זאת גישה שונה מניסיון לחשוף את כוונת המשורר ואת האידיאה האותנטית שאולי שררה אצלו". האירוע שערכו גרינברג ועמיתיו (ואשר יועלה ביום רביעי ב"בית הראשונים" בזכרון יעקב, לאחר הופעות בירושלים, בחיפה ובתל אביב) כולל הצגה של התייחסויות חוץ־מוזיקליות אחדות לחמישייה, בעיקר אל הפרק האטי המהולל שלה.

החמישייה לכלי מיתר של שוברט (שני כינורות, ויולה, שני צ'לי) בנויה מארבעה פרקים. לשני הראשונים, ובעיקר לפרק השני ("אדאג'ו") מגיע לכאורה עיקר הזכויות על תהילתה, אך לא רק: לאחר הפרק השני מתפרץ סקרצו בעל צליל גדול, סימפוני, מעין מוזיקת ציד, ובעיצומו קטע "טריו" שמחזיר את המאזין אל האווירה העל־מציאותית של שני הפרקים הקודמים. הסיום, מעין רונדו, חותם את המסע במוזיקה נעימה דמוית מחול הונגרי, שזור תזכורות למה שהתחולל לפני כן. יואל גרינברג מציין כי השימוש בשני צ'לי מאפשר גם צליליות קודרת מאוד, עמוקה, כאשר שני הכלים מנגנים ברגיסטר הנמוך — וגם ליריות מתקתקה קיצונית, כאשר הם מנגנים גבוה.

המלצה: ביצועים רבים של היצירה זמינים ביוטיוב. אחד מהם, של רביעיית המיתרים "מלוס" עם הצ'לן מסטיסלב רוסטרופוביץ', מתאפיין בכך שהפרק האטי, "אדאג'ו", מובל בטמפו אטי במיוחד. האזינו להלן:

על האטיות, לא רק בביצוע מסוים זה, אומר גרינברג כי זו מנגינה כל כך אטית שנמצאת כאילו מחוץ לזמן, ונוצר כך מתח עצום. אלא שהצ'לו מתמיד במקביל בנגינה ריתמית, מין תקתוק, שמזכיר שהזמן ממשיך כל הזמן לזרום. האטיות יוצרת גם תחושה של מרחק, הוא מוסיף, כאילו מדובר "רק בזיכרון של יופי, לא בדבר היפה עצמו".

רוגע מבשר רעות

לדברי גרינברג, תכונה מרכזית של החמישייה ושל המוזיקה של שוברט בכלל, מתמצה בביטוי "שלווה וולקנית", שטבע בהקשר זה מוזיקולוג אנגלי. השלווה המדומה הזינה אינטראקציות מעניינות של יוצרים מתחומים שונים עם היצירה, והנה דוגמאות אחדות:

פרק מסדרת הטלוויזיה "המפקח מורס" (דקות אחדות ממנו מוקרנות באירוע של רביעיית "כרמל") מתרחש באווירה כפרית שקטה ליד אוקספורד. גיבורי העלילה הם אנשים משכילים, מן הסתם חובבי מוזיקה קלאסית, סצינת הפתיחה של הפרק מתנהלת על רקע תחילת ה"אדאג'ו" בחמישייה. המוזיקה משדרת רוגע אינסופי שיש בו מתח אצור, מבשר רעות. הסצינה מסתיימת ברצח; הבמאי דני בויל, משער גרינברג, זיהה שהשלווה השוברטית "מושלמת מדי" והתמוטטותה מובנית בה.

גם קטעי שלווה אחרים ביצירה אינם סתם אושר, מדגיש עוד גרינברג. השלווה של קטע ה"הטריו" בתוך הסקרצו היא מצמררת, בלשונו, וגם בקלילות ההונגרית הנהנתנית של הפרק האחרון יש אלמנט דמוני, מה גם שסיומו של הפרק ושל היצירה כולה חוזר אל האווירה הקודרת.

גלב ושמו קרוסל

דוגמה ישנה להתפעלות מהיפעה השוברטית האוצרת אסון (רצח) היא ה"בלדה לספר" (The Ballad of a Barber) שכתב הצייר אוברי בירדסלי, מסוף המאה ה–19. מעשה בבעל מספרה, "קרוסל" שמו, שמטפל בתסרוקות של בני האצולה. נסיכה בת 12 באה להסתפר אצלו. "ילדה יפה היא הנסיכה, תריסר שנים מלאו לה כבר, טבעית היתה היא ושמחה, כשמש על פרחי הבר. מחלפות ראשה גלשו, עד רגליה צימחה צמה, היתה כשיר מתוק של שוברט, ענוגה ונעימה".

בירדסלי מתאר יופי מוגזם, מסוכן, מושלם יתר על המידה. הבלדה ממשיכה ומספרת כי קרוסל אינו מצליח להיצמד למלאכתו נוכח היופי, נתקף סחרחורת וחולשה, ואז: "שבר מהר בקבוק של בושם, בשבר חד אחזה ידו, עז כמלך היה הרושם, הוא הרגיש כי אין בלתו". יואל גרינברג: "המפתח להבנת החמישייה בדו מג'ור של שוברט הוא הניגוד בין שקט ואלימות. אפילו בטהובן לא מגיע לרמות כאלה של קונטרסטים".

סרט נוסף שמוזכר באירוע, וגם מוקרן קטע ממנו, הוא "קונספירציה" מאת פרנק פירסון, העוסק בוועידת ואנזה בברלין בינואר 1942, המעמד שבו אישרה הצמרת הנאצית את אופן הגשמתו של הפתרון הסופי. הצורר ריינהרד היידריך, שמוצאו ממשפחה מוזיקלית וגם ניגן בעצמו, היה אדם רגוע, מפחיד בשקט שלו (גרינברג: "שקט מתורבת, שמכסה על אלימות אדירה"). בסיום הסרט (את הדמות ההיסטורית מגלם קנת בראנה) נוטל היידרך — תוך כדי שיחה על לוגיסטיקה של רכבות למשלוח יהודים אל מחנות השמדה — תקליט של החמישייה של שוברט ומבטיח למרעיו ש"הפרק האטי יקרע לכם את הלב". אדולף אייכמן מסתקרן, מאזין לתקליט ואומר שהוא לא מבין למה מתלהבים מה'זבל הסנטימנטלי' הזה. כאן מסתיים הסרט, על רקע החלק האידילי־לירי של תחילת האדאג'ו. ההמשך הסוער האלים של המוזיקה — מקביל למה שהוגשם בעקבות הוועידה — מושמע על רקע הקרדיטים.

האירוע שערכה רביעיית "כרמל" כולל גם מוזיקה חדשה: גרינברג ביקש מהמלחין גדעון לבינסון לכתוב יצירת מחווה קצרה לחמישייה של שוברט, והתוצאה — המבוצעת בקונצרט — היא פרק בן כ–12 דקות לרביעיית מיתרים, הכולל מעין רמיזות אחדות לשוברט. נימתו הדומיננטית, לדברי לבינסון, היא "הבנת שוברט דרך מאהלר". עוד ראוי להזכיר כי בעונה הבאה (מנובמבר הקרוב) תגיש רביעיית "כרמל" תוכניות שנראות מבטיחות על חמישיות קלרינט, על אמנות הפוגה (לרבו היצירה בשם זה של באך), על מוזיקה לאומית ועל ארנולד שנברג.

מירוץ לעמדת החלילן

בימים אלה נערכת בהיכל התרבות בתל אביב מעין תחרות לחלילנים, שתוצאותיה ייוודעו בסוף השבוע: התזמורת הפילהרמונית הישראלית מחפשת חלילן או חלילנית שייכנס לנעליו של אייל עין־הבר, אשר ויתר על כהונתו בתזמורת לטובת קריירה של מנצח. הנגן שייבחר בתום פרוצדורת המיון (אודיציות) יעוטר בתואר "חלילן ראשי" (לצד יוסי ארנהיים הוותיק) ואת צלילי נגינתו — בקטעי סולו רבים — ישמעו אלפי מנויי הפילהרמונית בשנים הבאות. הנה אפוא עיקריה של הפרוצדורה, כפי שהיא מתגשמת הפעם, בשיחה עם ארנהיים (הוא חבר הוועדה הבוחרת, לצדו יושבים בה הנגנים הראשונים האחרים בכלי נשיפה מעץ).

באודיציות למשרת חלילן ראשי משתתפים 28 מועמדים, מהם חלילנים ישראלים ומהם (קבוצה לא מבוטלת, מעיר ארנהיים) מועמדים שבאו במיוחד מחו"ל (המספר המקורי של הפונים היה 67, אך 39 פונים החליטו לבסוף לוותר, ולא הגיעו). מדובר במשרה נחשקת. ארנהיים מאשר, בתשובה לשאלה, כי המשכורות של נגני הפילהרמונית גבוהות במידה ניכרת מאלה של הנגנים בתזמורות הישראליות האחרות.

כמעט כל נגני החליל הבכירים בישראל ניגשו לאודיציה הזאת?

"לא כולם, אחדים מהנגנים הבכירים בתזמורות האחרות השתתפו בעבר באודיציות בפילהרמונית ולא התקבלו. אני מניח שמן הסתם הם לא מתלהבים לעבור זאת שוב".

מספר המשתתפים באודיציה חריג, אומר עוד ארנהיים. באודיציות לפילהרמונית לא היה לפני כן מעולם מספר כזה של פונים, אפילו על רקע המגמה הברורה בשנים האחרונות של עלייה במספר הפונים לכל אודיציה, בישראל ובעולם. "בארצות הברית מספר הפונים למשרה כזאת עשוי להגיע לשלוש מאות", הוא מוסיף. ההסבר הוא שיש כיום בעולם מספר גדול יותר של נגנים ברמה גבוהה, מפני שרמת ההוראה עלתה.

לקראת האודיציה בוחרים המועמדים קטעי סולו לחליל מתוך יצירות סימפוניות (התווים של 15 קטעים כאלה זמינים ב"ספר אודיציות" מיוחד שהפילהרמונית הכינה וכולל בין השאר קטעים מתוך "מנחת אחר הצהרים של פאון" של דביסי, "לאונורה מס' 3" של בטהובן, הסימפוניה הרביעית של ברהמס).

בשלב הראשון, בשבוע שעבר, ניגנו המועמדים, איש בתורו, ארבעה קטעים מתוך ספר האודיציות הנ"ל, בליווי פסנתר, וגם קטע מתוך קונצ'רטו של מוצרט. בסך הכל כ–8 דקות. שלב זה מתבצע כאשר המנגן מוסתר מאחורי מסך כדי שחברי הוועדה הבודקת לא יוכלו לדעת את זהותו.

הם ממש לא יכולים, בשום אופן?

"אין אפשרות לדעת. לפני הגרלת סדר המנגנים אפילו אוספים מאיתנו את הפלאפונים".

לא קורה שאתה יכול לזהות מיהו המנגן משום שאתה מכיר היטב את אופי הצליל שהוא מפיק?

"אני עלול לחשוב שאני מכיר. הניסיון שלי בזיהויים/ניחושים כאלה, מאודיציות קודמות, ממש לא טוב, גם כשאלה היו מועמדים שניגנו באוזניי כמה ימים לפני האודיציה".

העולים לשלב השני, שנערך כאמור השבוע (מספרם לא נקבע מראש, ארנהיים אומר, "אני בעד העלאה אפילו מחמת הספק, כדי לא לעשות טעויות" ) מנגנים בו את היצירה "שירת לינוס" (חליל ופסנתר, כ–11 דקות) מאת אנדרה ז'וליבה. בשלב השלישי מצטרף אל הבודקים המנהל המוזיקלי של התזמורת, זובין מהטה.

מה משקלה של דעתו?

ארנהיים: "דעתו של מהטה אינה משוקללת בנוסחה. נעשית הצבעה של הוועדה, אחריה מתקיים דיון. לאור ניסיון העבר, דעתו של מהטה עשויה להכריע רק כאשר התפלגות הדעות בוועדה היא בערך חצי חצי. אגב, אחד המועמדים הפעם (הוא מצטרף אל האודיציות רק בשלב זה) הוא חלילן שכבר חבר בתזמורת.

שלב נוסף: מועמדים שהגיעו לשלב השלישי משתתפים בחזרה מיוחדת של התזמורת ומנגנים בה קטע סולו מתוך סימפוניה, יחד עם התזמורת כולה.

ייתכן מצב שבו בסופו של דבר כל השלבים אינם מולידים זוכה?

ארנהיים: "זה כבר קרה אצלנו, אם כי לא באודיציות לחלילנים. באודיציות לנגני כלי מיתר מן השורה (נגני "טוטי"), שהן שכיחות יותר, היתה לפני שנים אחדות אודיציה שבסופה אף אחד מהכנרים הפונים לא התקבל".

הצליל שהמועמדים מפיקים עלול להיות מושפע במידה קריטית מהחליל המסוים שהם משתמשים בו? יש מועמדים ששואלים חליל יקר, מיוחד, רק בשביל האודיציה?

"לאו דווקא. התרגלות לכלי אחר והפקת המיטב ממנו אורכת זמן, ואזכיר בהקשר זה אמירה ששמענו פעם מג'יימס גאלוויי: "לאחר חצי שעה, אני נשמע אותו דבר בכל החלילים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו