בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשנפלאותיו של באך מתערטלות

הקונצרט שסיים את פסטיבל הפסנתר בירושלים היה קומפקטי למדי והורכב משלושה מטעמים. פתיחת האירוע בקונצ'רטו מס' 1060 של באך, יצירה זוהרת במיוחד, גררה התעלות בזכות הביצוע ה"לא אותנטי" של אריה ורדי וקלייר הואנגסי

2תגובות

סיום פסטיבל הפסנתר הראשון של ירושלים - פסטיבל רב-אירועים שנמשך מיום חמישי, דרך הלילה שאחריו, ועד יום שישי בצהריים – היה קונצרט קומפקטי למדי של פסנתרנות, בעשר אצבעות ובעשרים אצבעות, שהוגש בלי הפסקה והורכב משלושה מטעמים. בתחילתו ניגנו הפסנתרנים אריה ורדי וקלייר הואנגסי (וירטואוזית אמריקאית שמשתלמת אצלו) את הקונצ'רטו לשני צ'מבלי בדו-מינור ברשימת יצירות באך.

היגררות לסופרלטיווים היא מלכודת תמיד למסקרי קונצרטים ולמבקריהם, אך קשה לח"מ לאזכר יצירה זו (המוכרת גם כקונצ'רטו לכינור ואבוב) בלי לכתוב שהיא זוהרת במיוחד גם בהקשר הקונצ'רטי של באך, ושהיא גם אחת הדוגמאות לתכונה מוזרה בקונצ'רטי שלו: החסינות השמורה להם, בהחלפת כלי הסולו. שהרי מה שונה יותר מבחינת הצליל ולכאורה "מסוכן" יותר מאשר החלפת צ'מבלו באבוב, או להיפך, או החלפת צ'מבלו בכינור?

אמיל סלמן

הפעם התממש הקונצ'רטו בשני פסנתרים (כלומר, הגירסה לשני צ'מבלי) והמנהל המוזיקלי של הפסטיבל מיכאל וולפה, בדברי פתיחה שנשא לפני הנגינה, הבליט עובדה היסטורית שהיתה לי חידוש: את הקונצ'רטו שמדובר בו, המסומן כיום כמס' 1060 ברשימת יצירות באך, ואשר חובר עוד בשנות הקריירה המוקדמות של המלחין בעיר קתן, זכה יוהן סבסטיאן עצמו לנגן בקונצרט - שבו אחד מבניו תיפקד כקלידן השני - בפורטפיאנו ולא בצ'מבלו, כלומר באחת הגרסאות המוקדמות של הפסנתר. ציון פרט זה היה קולע בהקשר של פסטיבל שמראה את הפסנתר בפנים רבות – ככלי קלאסי, רומנטי, ג'זי וגם פופי.

דברי ההקדמה הנ"ל נועדו לספר כי פתיחת האירוע בקונצ'רטו מס' 1060 של באך גררה התעלות, בוודאי בשביל מאזינים שעדיין מאמינים – חרף תובנות שהנחילה האסכולה הבארוקיסטית – כי נפלאותיו של באך מתערטלות יותר דווקא בפסנתר מודרני ולא בצ'מבלו. שררה אצלי גם הרגשה שהמורה הוותיק ותלמידתו נהנים מאוד להפגין את הגישה ה"לא-אותנטית" והנאתם קורנת אלינו.

בהמשך ניגן אריה ורדי כסולן (ובמקביל ניצח על התזמורת) את הקונצ'רטו הפופולרי בלה-מג'ור, ק' 488, של מוצרט. את הפרק הראשון, אלגרו, הוא בחר להוליך בטמפו אטי למדי ביחס למצופה כיום. סובייקטיווית, הבנתי זאת כאמירה שבכך יתאפשר להבליט היטב את שכיות החמדה של הפרק (לא שוכנעתי שאכן כך הוא הדבר). את הפרק השני ואת הפרק השלישי ניגן ורדי בטמפי רגילים. בפרק השני, "אדאג'ו" נשגב - מוזיקה לכאורה קלאסית מאופקת, שאי-האיפוק הרגשי שלה נשמע רומנטי להדהים - אחדות מן הפראזות יצאו מתחת ידיו של ורדי עטורות יופי בלתי שכיח.

סיום הקונצרט וסיום הפסטיבל כולו ביצירה מסחררת של פרוקופייב, היא הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3, הציב מטבעו את הפסנתרנית הסולנית קלייר הואנגסי (בת 24, אמריקאית ממוצא סיני), בעמדה שבה כל דבר פחות מהפגנת טכניקה עילאית מעורר אכזבה. למיטב אבחנתי, הואנגסי נקטה מהירויות מופרזות בהחלט בכל הקטעים המהירים המאתגרים. התוצאה – לפחות כך זה נשמע מהמקום שבו האזנתי (שורה 15, ביציע) היתה נוכחות חיוורת מבחינת העוצמה יחסית לתזמורת, ולא מרשימה די הצורך מבחינת הארטיקולציה.

מה עוד ראוי לומר, כסיכום חלקי של פסטיבל הפסנתר בירושלים? כלקח מהמופע שבו הופיע שלומי שבן עם תזמורת קאמרטה בתוכנית מעורבת קלאסית-פופית (מוצרט לצד שירים של שבן, בזמרתו ובנגינתו בפסנתר) אפשר לציין שסומנה כאן - לא לראשונה, אמנם - דרך אפקטיבית להבאת קהל צעיר חדש לקונצרטים קלאסיים. הדרך: הצבת אמן שמושך קהל פופי לקונצרט קלאסי. מן הסתם יהיה לזה המשך, אולי כבר בעתיד הקרוב ישוכנע שלומי שבן - אמן שנכסיו כוללים הכשרה מוזיקלית קלאסית - לנגן בקונצרט קלאסי-פופי את אחד הקונצ'רטי של מוצרט או של בטהובן – בשלמותם. יהיה מעניין מאוד לשמוע.

אריאל בשור

קונצרט מחווה לאריה ורדי בסיום פסטיבל "24 שעות פסנתרים" בירושלים, שנערך מטעם תיאטרון ירושלים ובארגונו. מנצח ופסנתרן סולן: אריה ורדי. סולנית נוספת: הפסנתרנית קלייר הואנגסי. תזמורת: התזמורת הסימפונית ירושלים. מנהל מוזיקלי של הפסטיבל: מיכאל וולפה. אולם הנרי קראון בבירה, יום שישי, 12.9

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו