בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפגנה בניו יורק נגד העלאת האופרה "מות קלינגהופר"

מאות הפגינו אמש ליד בניין ה"מטרופוליטן אופרה" בטענה שהאופרה מביעה אהדה למעשי טרור

10תגובות

מאות מפגינים השתתפו אמש (20.10) בהפגנת מחאה ליד בניין ה"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק. המוחים, ובהם רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, מתנגדים להצגת האופרה "מות קלינגהופר", מאת ג'ון אדאמס, המביעה לדעתם עמדה אוהדת או לפחות מבינה כלפי מעשי טרור. גם במהלך ההצגה עצמה בקעו לעתים קריאות "בוז", במעורב עם מחיאות הכפיים, וברגע שקט אחד נשמע משורות הקהל גבר צועק: "רצח קלינגהופר לעולם לא ייסלח".

מקור הליברית לאופרה הוא חטיפת אוניית הטיולים "אקילה לאורו", ב-1985, בידי קבוצה קטנה של טרוריסטים פלסטינים ורצח היהודי הנכה ליאון קלינגהופר, שנמנה עם הנוסעים.

רויטרס

כנגד מאות המפגינים המתנגדים לאופרה, מחוץ לאולם, היתה גם קבוצה קטנה של תומכים בהצגתה. ג'וליאני אמר כי הליברית של האופרה אינה מדויקת מבחינה עובדתית ופוגענית במידה קיצונית.

דובר בית האופרה, לעומתו, הודיע כי האופרה "מות קלינגהופר" אינה אנטישמית ואינה מפארת טרור וכי ה"מט" לא ייכנע ללחץ להוריד אותה. לפי התוכנית, מדובר בשמונה הצגות.

האופרה "מות קלינגהופר" (זה שמה המדויק, היכול להתפרש אף הוא כנקיטת עמדה מאוזנת כלפי טרור; לא מעטים, לרבות הח"מ, כשלו וכינו אותה מבלי משים "רצח קלינגהופר") הועלתה לראשונה ב-1991 והוצגה גם באירופה, בגרסאות אחדות. לפי גרסה מוסרטת שלה - שהוקרנה בארץ פעמיים ומצויה בגרסת די-וי-די מסחרית - הטקסט, שכתבה אליס גודמן (יהודייה אמריקאית רפורמית שלימים המירה דתה לנצרות אנגליקנית ועקרה לאנגליה), אכן יכול להתפרש כהבעת עמדה מאוזנת כלפי שני הצדדים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בסיפור האופרה, אחד הרוצחים חוטפי האונייה הוא בנה של אשה שגורשה בהיותה ילדה מכפר פלסטיני, ב-1948, ונרצחה אחר כך במחנות סאברה ושתילה, וזוג נשוי מבין נוסעי האונייה חנכו את בריתם הארוטית באותו כפר כבוש. יש בטקסט (לפחות בגרסה המוסרטת) ביטויים כמו "בכל מקום שבו יש ציבור גדול של עניים, יש יהודי שמתעשר". אחד הטרוריסטים, בנה של אותה ילדה שגורשה, מוצג כבעל נפש עדינה למדי ואפילו מקיא מרוב זעזוע כאשר חברו, מפקד החוליה, יורה בקלינגהופר.

מהי עמדתו של המלחין ג'ון אדאמס, עם איזה נראטיב בתיאור הסכסוך הישראלי-פלסטיני והטרור הפלסטיני הוא מזדהה? באחד הראיונות אתו, לפני שנים, ביצבץ טפח: יש להבדיל בין רצח למעשי אלימות אחרים, אמר אדאמס, ועם זאת ציין שגם החזקת אנשים (הפליטים הפלסטינים) במחנות היא אלימות, לדעתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו