בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פתיחת העונה של תזמורת נתניה: חידושים מסקרנים אבל לא לגמרי צולחים

היצירה של פאני מנדלסון היתה החלק החזק בקונצרט פתיחת העונה של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, על אף שהיא עוררה ציפייה — שלא התממשה — למנגינה כובשת נוסח פליקס מנדלסון

2תגובות

אילו היו מארגנים חידון מוזיקלי ומשמיעים לצוות הפותרים, חובבי מוזיקה ומקצועני מוזיקה שמעורים ברפרטואר הקלאסי, את היצירה "חודשי השנה" מאת פאני מנדלסון־הנזל (בעיבוד לתזמורת), סביר שהם היו משערים שזו יצירה לא ידועה של מנדלסון הגדול, האח, שהתגלתה באחרונה.

האידיום ה(פליקס) מנדלסוני בולט לאורך כל הקטעים מתוך "חודשי השנה" שבוצעו אמש בקונצרט של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. היצירה, הכתובה במקור לפסנתר, הושמעה בגרסה חדשה, נוסח לתזמורת פרי עבודתו של המלחין הישראלי ישראל שרון. זה היה החלק החזק בקונצרט, וזו רבותא. בהמשך אכתוב מדוע.

גלעד ומזל צלמים

"חודשי השנה" של פאני מנדלסון, לפחות לפי המדגם ששמענו (8 חודשים) היא יצירה מעניינת, אך במושג המפוקפק והשטחי של "מידת ההשראה" אין היא הצלחה גדולה. לפני כל קטע שוררת ציפייה – ששתלה בנו היכרות עם פריו של מנדלסון האח – להתוודע סוף סוף לאיזושהי מנגינה כובשת. זה לא קורה. נשיאים ורוח עשויים היטב – ומלודיה נפלאה אין. האם הנוסח לתזמורת עולה לפחות על הנוסח המקורי לפסנתר, מעשיר אותו בצבעים? לא עשיתי שיעורי בית ולא הקשבתי לנוסח המקורי לפני הקונצרט, אבל תחושתי הלא מנומקת היא שלא כך הוא; לא מפני ששרון לא עשה עבודה טובה, אלא מפני שהיצירה היא כנראה פסנתרית מובהקת והקטעים החזקים בה יחסית מדברים בלשון הפסנתר.

בכל זאת, היצירה של פאני מנדלסון היתה החלק החזק בקונצרט. זו רבותא, כאמור, כי כנגדה "התייצבה" יצירת מופת ממש - הקונצ'רטו לכינור של בטהובן, שכיכב בחלק הראשון של הערב. גם הקונצ'רטו הושמע בנוסח מיוחד, עם חליל סולו במקום כינור. כאן מצבם של המאזינים היה שונה: היצירה של בטהובן מוכרת, אי אפשר לשמוע אותה בלי השוואה של הנוסח המקורי לנוסח החדש, עם החליל. ובכן: חרף הנגינה של אמן החליל האוסטרי קרל היינץ שיץ, בטהובן יוצא כאן מקופח. האם זה מפני שנגן כלי נשיפה מוכרח לנשום, לא יכול להפיק פראזות ארוכות כמו כנר? גם בשל כך. אבל גם אילו היה מתייצב אל המשימה חלילן על־אנושי שאינו נזקק מדי כמה שניות לאספקת אוויר, זה לא היה משנה הרבה, לדעתי. ההסבר, ככל שאפשר לנפקו במהירות, הוא פשוט ולא מחדש: חליל אינו כינור, הוא כלי מעניין פחות, ודאי ככלי סולני, והרפרטואר של 400 השנים האחרונות מוכיח זאת. אפשר כמובן לטעון כנגדי שהרפרטואר אינו מוכיח זאת, אלא מתנה אותי לחשוב ולשמוע שחליל נחות מכינור. אכן קשה לסתור טענה נגדית כזאת, אך אמונתי כאמור הפוכה.

פתיחת העונה של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. מנצח: המנהל המוזיקלי שלו עד־אל; סולן: החלילן האוסטרי קרלהיינץ שיץ. מוזיאון תל אביב, 20.10



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו