בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנא, בצעו את קופלמן

בפתיחת העונה של התזמורת הסימפונית ירושלים, במשכנה בירושלים, התברר שלהנהלת המשכן התל אביבי לא היתה סיבה לחשוש מהיצירה של אביה קופלמן. האם היא תחזור בה ותאפשר לבצע אותה במשכן?

10תגובות

הנהלת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב עוד יכולה להתחרט, ולכלול בקונצרט של הסימפונית ירושלים, שתתארח במשכן ביום שני (27.10), את היצירה "בין עזה לירושלים" מאת אביה קופלמן.

אמש (23.10) בוצעה היצירה בבכורה ("עולמית", כמו שכותבים בתוכניות קונצרטים) בקונצרט  של הסימפונית ירושלים שהתקיים בביתה הקבוע, באולם הנרי קראון בבירה. אחר כך, לאחר  20 וכמה דקות בלבד, היתה ההפסקה. החלק השני של הקונצרט יוחד כולו לסימפוניה השנייה הארוכה של מאהלר (ועל כך בהמשך).

ששון תירם

אז איך היא, היצירה של אביה קופלמן?  ובכן: זו יצירה שלהנהלת המשכן התל אביבי (שהיא גם הנהלת האופרה הישראלית) לא היה מה  לחשוש מפניה, גם בהנחה שהקהל שלה שמרן מאוד. היצירה מחולקת לפרקים קצרים (שישה או שבעה, למיטב זיכרוני), וכל אחד מהם יושב על תבנית ריתמית קצרה שחוזרת שוב ושוב, אמצעי שמבטיח תקשורת עם כל קהל.

"בין עזה לירושלים" יוצאת לדרך במין מבוא קצרצר לכלי הקשה בלבד, רועם, רענן, רב תנופה, יוצר ציפיות גבוהות. אחר כך היתה ירידת מתח (לפחות אצל הח"מ), בשום אופן לא עד כדי איבוד קשר. מה עוד? כל הפרקים בעלי מסר מוזיקלי פשוט וברור; בשום פרק לא נגרמה (לי) התפעלות של ממש; הפרק הלפני אחרון מעניין במיוחד; את הכותרת "בין עזה לתל אביב" לא צריך לקחת ברצינות (אולי אווירת ימי "צוק איתן" באמת השפיעה ואולי זה מעין גימיק והיה אפשר לקרוא ליצירה "פרקים סימפוניים").

ששון תירם

זה יהיה נחמד אם הנהלת המשכן התל אביבי תחזור בה מהחלטתה שהיצירה הזאת לא תבוצע אצלה, לצד מאהלר. אפשר עדיין להחליט לספק לקהל שיבוא ביום שני למשכן יותר "סחורה"  תמורת כספו. מה כבר יקרה? מה, אנשים ימחו בזעם על האכלה בכפייה? לא מאמין. גם אם יהיו קוני כרטיסים שירגישו "מרומים", על שקיבלו יותר, זה ניסוי שחשוב לעשות אותו ומסקרן לעשות אותו, מה גם שנוצר "באז" תקשורתי כלשהו סביב ההחלטה, ואולי יהיו בקהל אנשים שירצו לשמוע במה מדובר. אנא, נגנו  בתל אביב את היצירה של אביה קופלמן.

אבל עיקרו של קונצרט זה, שפותח את העונה החדשה של התזמורת הסימפונית ירושלים, בהובלתו של פרדריק שאזלן (ויבוא כאמור גם לתל אביב), הוא הסימפוניה מס' 2 של מאהלר. לתזמורת חוברות בכך הזמרות הסולניות אנסטסיה קלוואן (סופרן) וענת צ'רני (מצו) ומקהלה גדולה - יותר מ-70 זמרות וזמרים - שמצורפת ממקהלת הקיבוץ הארצי והמקהלה הקאמרית רמת גן.

מכל הפרקים נשאה חן בעיני דרכו הנמרצת וה"מדברת" של שאזלן בפרק הראשון, אף כי הרגשתי שהטמפו המזורז שנקט מקהה מעט את זוהרן של כמה פראזות מאהלריות יפהפיות. כלי הנשיפה ממתכת היו חזקים יתר על המידה, מבחינת התוצאה שמתקבלת באולם  מסוים זה (צליל לא הכי נעים) וגם לא תמיד מדויקים.  

וכמובן אי אפשר להתעלם מהתרומה הווקאלית. אנסטסיה קלוואן וענת צ'רני ידועות כזמרות מצוינות, אבל קולן לא בקע אל האולם בעוצמה ובכוח הבעה מספק. המקהלה הגדולה זימרה אמנם ברוב רוך את קטעי הפיאנו הנפלאים אבל זה היה פיאנו בלבד, לא פיאנו שאמור להיות שקט ובכל זאת חודר בצלילותו, פולח לב. עוד חובה לציין כי הקהל הרב קיבל את האירוע כולו, עד כמה שיכולתי להתרשם, בהתלהבות ובהנאה.

פתיחת העונה של התזמורת הסימפונית ירושלים, בניצוח מנהלה המוזיקלי פרדריק שאזלן. אולם הנרי קראון בי"ם. 23.10

 

אלי טל-אל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו