בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולם "אלמא": המקום שבו הצלילים עוגבים

זה האולם הישראלי הכי טוב שתזמורת קאמרטה מכירה, אומר המנצח 
אבנר בירון על אולם הקונצרטים החדש במתחם האמנויות "אלמא" 
בזכרון יעקב. על חידושי המקום ועל העוגב שהותקן בו

תגובות
שי צרפתי

לפני שבוע הוזמנתי לניסוי אקוסטי באולם של מרכז האמנויות החדש "אלמא", בזכרון יעקב. הניסוי: תוך כדי נגינה בעוגב המותקן באולם הופעלו מצבים שונים של הקירות. מדובר בעצם בפאנלים שצמודים לקירות, 25 בצלעותיו של האולם ועוד 11 על הבמה (ה–25 שבצלעות מכונים גם "באנרים", או "וילונות אקוסטיים"). את כל הפאנלים אפשר להזיז, רובם בפיקוד אלקטרוני, הפאנלים שעל הבמה יכולים לא רק לזוז אלא גם להסתובב סיבוב מלא ולהפנות אל הבמה את הצד האחורי שלהם.

מדוע הפירוט הזה חשוב? מפני שתיחכום אקוסטי (לא אלקטרוני) משוכלל כזה הוא ראשון בישראל; שינויים במצב הפאנלים משנים טוטאלית את האקוסטיקה של האולם. אפשר לעבור, במידות רציפות של שינוי — מאולם "יבש", שמתאים להצגות תיאטרון או לרסיטל לפסנתר, עד אולם "רטוב" שמתאים לקונצרטים של תזמורות. מצד השמע אפוא האולם של "אלמא" הוא אולמות רבים מאוד.

זה היה לי ביקור שני באולם (הראשון, לפני שבועות אחדים, היה קונצרט בכורה שם, של תזמורת קאמרטה). הפעם האולם היה כמעט ריק, נכח רק קומץ העושים במלאכת הניסויים ובהם נגן עוגב, ארבעת מומחי האקוסטיקה של חברת "ארטק" האמריקאית, היועץ המוזיקלי של "אלמא" טיבי צייגר וסמנכ"ל האמנויות של המיתחם, דניאל מניקר. נכחה גם המייסדת של "אלמא" ובעלת המקום — לילי אלשטיין.

מיד בכניסה, הסמוכה לצלע האחורית של האולם, נחתו עלי צלילים ששום ביטויי הפלגה לא ילכדו את כוחם ויופיים: באך — הפוגה מתוך הפנטסיה ופוגה בסול־מינור 542 BWV. ליד המקלדת, רחוק, ביציע מעל הבמה, ישב אמן העוגב רומן קרסנובסקי, ומה שאפשר לכנותו האפקט הוויזואלי־מוזיקלי היה מטלטל: קרסנובסקי, גבר מוצק, נראה מרחוק קטן, תחת שורת הצינורות הגלויים של העוגב; דמות קטנה שמפיקה תוצאות גדולות, בידיים וברגליים. לא היו אלה צלילי עוגב סמיכים, מהדהדים, מתערבבים, אלא צלילים ברורים, שזירה רב־קולית באכית שאין לעמוד בפניה רושמה. "זה ממש לא ייאמן", אמר קרסנובסקי לאחר דקות אחדות, בעברית קולחת במבטא רוסי, והסביר בהתרגשות שכשסיפרו לו שבזיכרון יהיה עוגב חדש הוא לא יצא מהכלים. "חשבתי — 'טוב, בסדר. שיהיה'".

בתגובה על פליאתי בקשר לאנליטיות היחסית של צלילי העוגב הסבירו אנשי "ארטק" כי מצב הקירות האקוסטיים שעל רקעם האזנתי לצלילים היה דווקא שיא ה"רטיבות" — שיא ההדהוד האפשרי באולם זה (זמן ההדהוד: 1.6 שניות), מצב שבו כל הפאנלים צבורים יחד, זה על זה, והקירות חשופים. עוגב שנועד לאולם קונצרטים, הבהירו, אינו אמור להישמע כמו עוגב של כנסייה. בונה העוגבים הישראלי גדעון שמיר (שבנה בין השאר את העוגב של אולם הכט באוניברסיטת חיפה וכעת משפץ ומרחיב את העוגב הלימודי של האקדמיה הירושלמית), אומר כי בעוגב שמיועד לאולם קונצרטים מתכננים את מבחר הרגיסטרים, את הגוונים השונים, כמין פיצוי והתחשבות בסביבה המהדהדת פחות שבתוכה הכלי יפעל. בעוגב גדול, כל סדרת הצלילים, מהנמוך עד הגבוה ביותר, ניתנת להשמעה בעשרות גוונים — לפי בחירת המנגן. כל רגיסטר, כל גוון, מונה כ–60 "חלילים", חליל לכל צליל, מהם ענקיים.

שי צרפתי

בעוגב החדש ב"אלמא", שעלה כ–420 אלף יורו, יש בסך הכל יותר מ–1,400 חלילים, מהם עשויים עץ ומהם מתכת, רובם הגדול סמויים מעין הקהל ומוצבים בגומחה גדולה, חדר, מאחורי החלילים הגדולים החשופים. העוגב של "אלמא" מונה 24 רגיסטרים. שמיר מסווג את גודלו כבינוני, אך מדגיש כי הכלי מותאם לאולם במידה מושלמת וכי חברת "קלאיס" ((Klais) מהעיר בון, החברה הגרמנית הוותיקה שבנתה אותו, מתמחה בבניית עוגבים לאולמות קונצרטים.

עוד אמר שמיר כי בכנסייה זמן ההדהוד הרצוי הוא בין 2 ל–3 שניות, אבל יש כנסיות בעלות עוגב שחורגות מהרצוי במידה ניכרת. ב"נוטר דאם" בפריז — כ–6 שניות, ב"אוגוסטה ויקטוריה" בירושלים — 6 וחצי שניות. נגנים מקצועיים אמורים לדעת להתמודד אפילו בתנאים כאלה, ש"מבלגנים" את המוזיקה.

לעומת זאת, העוגב שמותקן באוניברסיטה המורמונית על הר הצופים (49 רגיסטרים) פועל באולם יבש יחסית. עוד הדגיש שמיר כי גודל אינו ערובה לאיכות.

אולם ומלואו

גלית דוייטש

בניסוי אקוסטי שני שנערך באולם "אלמא" בשבוע שעבר, ניגנה תזמורת קאמרטה ולבקשתי סיכם מנהלה המוזיקלי ומייסדה, אבנר בירון, את התרשמותו מהאולם. בירון שמע עד כה את תהודת האולם שלוש פעמים, בנסיבות שונות. "הפעם הראשונה היתה לפני יותר מחודש", הוא מספר, "ואז היה קשה לדעת מה קורה שם מבחינה צלילית. גם כשאנחנו ניגנו שם, בקונצרט הבכורה, הצליל יצא קצת חריף, לא מספיק חי. לאחר הניסויים האקוסטיים וההתאמות, בשבוע שעבר, התוצאה שופרה בצורה יוצאת מן הכלל, לפחות מבחינת התנאים של הנגנים על הבמה. בזמן הניסוי הופעלו הרבה מאוד קומבינציות, גם באמצעות פיקוד מרחוק, מהקונסולה, וגם בהזזה ידנית של הפאנלים".

"האידיאל הוא", מציין בירון, "אולם שעוזר לתזמורת, לצליל שלה, וזה בדיוק המצב כעת. לאחר החזרה האקוסטית מתברר שבארץ — זה המקום הכי טוב לנגינה בשביל קאמרטה. אבל יש לזכור", הוא מסייג, "שהניסויים וההתאמות נעשו כאשר האולם היה ריק, בלי קהל. כאשר המושבים מאוישים ייתכן שינוי".

המומחים של חברת "ארטק" סיפרו לי שגם האולם של "סאל פלייל" בפריז, אולם חדש בבודפשט והאולם בלוצרן, שווייץ, מצוידים באפשרויות שינוי דומות שהחברה התקינה. את האולם בלוצרן אבנר בירון מכיר: "ניגנו בו. הוא פנטסטי".

היועץ לענייני מוזיקה קלאסית של לילי אלשטיין הוא נגן הקלרינט טיבי צייגר, ממייסדי קבוצת "הפרויקט הקאמרי הישראלי". לדבריו, השנה הראשונה של האולם החדש היא שנה ניסיונית, שבה יילמדו וייחקרו האפשרויות האקוסטיות הרבות, על סמך קונצרטים מגוונים שייערכו. כבר בדצמבר תופיע תזמורת קאמרטה שוב, ואחר כך קבוצת "הפרויקט הקאמרי הישראלי".

בהמשך השני יופיעו ב"אלמא" בין השאר : "הרביעייה הירושלמית, אנסמבל "גרופיוס" עם השחקן אתי טיראן, חמישיית כלי המתכת הישראלית והרכב בארוק מאיטליה. מ–24 בינואר יהיה רסיטל לעוגב בכל שבת בצהרים וביוני, כחלק מפסטיבל עוגב, ינגן שם המוזיקאי האמריקאי קמרון קרפנטר, המכונה "כוכב הרוק של העוגב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו