בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה באמת קרה ללב של שופן?

הסברה המקובלת היא שהמלחין מת משחפת, אבל בדיקה של לבו השמור באלכוהול בתוך כד בכנסייה בוורשה מעלה אפשרויות אחרות

תגובות

בדירתו האחרונה, בכיכר ונדום בפאריס, שבה מת בגיל 39, ב-1849, הספיק הקומפוזיטור הפולני צרפתי פרדריק שופן להתגורר ארבעה שבועות בלבד. הסופר הפולני קזימייז' וייז'ינסקי, מחבר הביוגרפיה על שופן שהופיעה גם בעברית, כתב כי שופן החולה, באותה דירה בפאריס, "נחנק בהתקפי שיעול, התנשם וגנח, סבל מזרמי דם מתפרצים לראשו".

וייז'ינסקי כותב כי שופן היה חולה שחפת, זו אכן הסברה המקובלת. לכאורה, יש אפשרות לאשש אותה; לאחרונה בחנו חוקרים את לבו של שופן, השמור באלכוהול בתוך כד בכנסייה בוורשה, וראו כי הלב מוגדל וכי יש בו גם "קשריות" (nodules). תופעות כאלה יכולות להיגרם משחפת, אבל גם ממחלות אחרות. שופן עצמו הוא שציווה שלבו יילקח מתוך גופו לאחר מותו ויישלח למולדתו פולין, שאותה עזב בעלומיו ולא ביקר בה מאז. כך נעשה. כיום שמור הכד ובו הלב בכנסיית "הצלב הקדוש" הסמוכה למקום שבו התגורר שופן בילדותו, עם הוריו ואחיותיו.

via Bloomberg

לדעתו של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, אפשר אכן לאבחן כיום, באמצעו בדיקת הקשריות ופיסת רקמה מהלב, במעבדה, מהי המחלה שממנה סבל שופן ואשר הביאה למותו. באחד הדיווחים על הבדיקה שהיתה ויזואלית חיצונית בלבד, בלי לפתוח את הכד, מוזכר כי מומחים סוברים שיש שתי חלופות אחרות מתקבלות על הדעת: אחת היא סיסטיק פיברוזיס, האחרת היא סוג מסוים של אמפיזמה.

בקשר ל"זרמי הדם המתפרצים אל הראש" (כך בתרגום לעברית בספרו של וייז'ינסקי) אומר ד"ר קוגל כי יש לשער שהכוונה היא לכך שהשיעול של שופן היה דמי, וזה סימן אופייני של שחפת.

מדוע אפוא אין עורכים בדיקה מעבדתית מקיפה של הלב, המוחזק כאמור בכד בוורשה, טבול באלכוהול? התשובה פשוטה: בעלי הסמכות בפולין אינם מסכימים לכך וטעמם ברור למדי: שופן והמוזיקה שלו הם נכס תרבות פולני לאומי ראשון במעלה, לבו של הקומפוזיטור הוא סמל בעל מעמד כמעט מקודש. אם יתברר חלילה כי לא יתכן שזה לבו של שופן, בגלל תהפוכות שעברו על הכד בתום מלחמת העולם (1944), זה יהיה גילוי מביך מאוד.

האם בדיקת דנ"א של הלב תאפשר לשלול או לאמת את זהותו של בעל הלב? לדברי ד"ר קוגל ולדברי סגנית מנהלת המעבדה במכון, ענת גסט, הבדיקה תאפשר להסיק מסקנות בסבירות גבוהה רק אם יהיה אפשר להשוותן לדנ"א שנלקח משריד פיזי אחר של המשפחה. אם עדיין חיה כיום צאצאית של משפחת שופן (נכדת נכדתה של אחותו), כחוליה בת ימינו בשרשרת של אמהות, יהיה אפשר לשלול כי הלב של שופן, לפי הממצאים, ובסבירות גבוהה; או להפך, לקבוע במידה דומה של ודאות, אם כי נמוכה יותר — כי נכונה הדעה המקובלת לפיה הלב שבכד הוא אכן לבו של הקומפוזיטור המהולל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו