שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

זה סופו של כל בלון

סדרת "תגליות" של אנסמבל המאה ה-21 הציגה ארבע יצירות שכל אחת היתה מוזרה בדרכה. במהלך היצירה "בלאטה 2" מאת המלחין האיטלקי פרנצ'סקו פילידאי, למשל, התפוצץ בלון על הבמה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן וולקוב מנצח על "אנסמבל המאה ה-21"
חגי חיטרון

ביצירה ששמה "בלאטה 2" מאת המלחין האיטלקי פרנצ'סקו פילידאי (Filidei, יליד 1973), משתתפים 12 כלי נשיפה וכלי מיתר. ליד כיסאו של נגן הקרן מונח בלון קטן רגיל, כמו בלון של יום הולדת. ברגע מסוים הנגן כמובן מפוצץ אותו, ברקיעת רגל. מה זה אומר? להערכתי הכוונה היא שהיצירה אמורה גם להיראות ולא רק להישמע, שמתאים לפגוש אותה בקונצרט ולא בהקלטה, ושהבלון הוא חלק אופייני ב"קטע" שלה (שהרי בהקלטה או בשידור ספק אם המאזין היה מבין שפיצוץ בלון הוא שומע). השערה אחרת: פיצוץ הבלון הוא התבטאות צדדית קטנה, מעין הומור. היבט אחר, לא הומוריסטי כלל אלא רציני עד בלי די, שנוגע אולי ב"קטע" של היצירה, כלומר בצורת המחשבה של המלחין, לקוח מתוך הסברו שפורסם בתוכניה. פילידאי מתייחס לקשר בין הכותרת "באלאטה 2" ("בלאטה" היא מבנה מסוים של מופע בימתי, בימי הרנסאנס) ובין התוכן וכותב: "הבחירה בכותרת ליצירה זו היתה קשה (אם כי הדבר אינו נראה כך עכשיו). שיניתי את הכותרת פעמים רבות עד שהגעתי אל הפתרון הפשוט ביותר, הכותרת ההתחלתית. הבעיה הברורה היא ויתור על ערפול שזקוקים לו לצורך הפשטה, שהיא הכרחית ביצירה שמעלה רעיונות תוכניתיים רבים". מי שחושב שההסבר הזה של הקומפוזיטור מסייע ולו במשהו לקליטת היצירה שלו חי בעולם של פנטזיה, אבל זו מן הסתם גם לא היתה כוונתו.

כל הנ"ל לא נכתב אלא כדי להביע את העובדה שקונצרט זה של אנסמבל המאה ה-21, בעריכת דן יוהס, היה מוזר מאוד ומעניין מאוד, לאוזניים שמרניות; משמינייה קצרה של יובל שקד, בפתיחה, ועד הסיום הנ"ל עם פלידיאי והבלון, דרך יצירות של שלסי ושל ג'ונתן הרוויי. התוכנית הפעם, כמו נועדה לומר שמוזיקה מסוימת של המאה ה-20 ושל ימינו היא התנסות אחרת, ומחייבת ראש אחר מזה שבו באים לקונצרט קלאסי "רגיל", ממונטוורדי עד שוסטקוביץ'.

היבט אחר בולט בקונצרט הוא מדרג האיכות שנבנה בו, בין יצירות שכל אחת מהן מוזרה בדרכה. מהארבע שבוצעו רק אחת עשתה, לפחות על הח"מ, רושם מיידי כובש (ולאוזניים שמרניות אפילו חשד שהמלחין הזה יכול לכתוב גם מוזיקה נורמלית "יפה"), והיא "Khoom" מאת המלחין האיטלקי ג'אצינטו שלסי, מ-1962, הכתובה לסופרן (הזמרת האורחת סוזן לייץ־לורי) וכלים. הזמרת שרה רוב הזמן צליל אחד, מתובל לפעמים בעיצורים ג'יברישיים שונים, או צליל בגובה קרוב מאוד אליו. הכלים מוסיפים על כך עיטורים לוכדי אוזן. זה אקזוטי, זה מקסים. למעוניינים, היצירה זמינה ביוטיוב:

סדרת "תגליות" של אנסמבל המאה ה-21. מנצח: אילן וולקוב. סולניות: הזמרת סוזאן לייץ־לורי והכנרת יעל ברולסקי. מוזיאון תל אביב, מוצ"ש 3.1

תגובות