שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מוזיקה עם קלאס

המדריך המלא לביקור בקונצרט בישראל

ד"ר עמוס קובץ'
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד"ר עמוס קובץ'

מסיבות השמורות עמי אני נמנע מזה שנים מללכת לקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית. בשבוע שעבר החלטתי לחרוג ממנהגי ולרדת מחיפה עירי לתל אביב כדי להאזין למארי פראיה מנגן ומנצח על קונצרט קלאסי שבקלאסיים — באך, מוצרט, היידן. פרייה ניגן היטב וניצח במיומנות, אך לא בכך טמונה עיקר החוויה שלי מהקונצרט. באותו ערב למדתי עד כמה ההאזנה שלי למוזיקה קלאסית לקויה. אני, בתמימותי, הייתי נוהג ללכת לקונצרטים, להתיישב, להאזין, למחוא כף וללכת הביתה. בטיפשותי לא הכרתי את העושר הרב של פעילויות נלוות שניתן לעשות בקונצרט ושמכפילות את חוויית המוזיקה הקלאסית. לפעילויות אלה התוודעתי באותו ערב בתל אביב ולנוחיות שאר התמימים כמוני, אפרט אותן כאן.

התלוצצות: הצחוק טוב לבריאות והקהל הגריאטרי של הפילהרמונית בוודאי זקוק לבריאות טובה. על כן מה טוב מלהחליף קצת ויצים עם הקופאי כשהגיע סוף סוף תורך לאשנב לקבל את כרטיסך המוזמן. זה שהאנשים שעומדים מאחוריך נאלצים להמתין זה רק לטובתם — החיפזון הוא מהשטן. המהדרין ממשיכים במסורת הוויצים גם עם מבקר הכרטיסים בכניסה לאולם.

היצמדות: יש המקדימים להגיע ויש המתמהמהים. לעתים האחרונים חייבים לעבור על פני הראשונים על מנת להגיע למקומם. חשוב שהמקדימים ייצמדו לכיסא, לא יקומו וגם לא יזיזו את רגליהם ולא יעתיקו את תיקיהם המונחים במעבר הצר. אם המאחרים כושלים ונופלים — מגיע להם — מישהו אמר להם לא לבוא בזמן? מה שיפה בהיצמדות זה שניתן לחזור עליה שנית גם בהפסקה ולפעמים אפילו בתום הקונצרט.

דיבור: ידעתי כי ניתן לדבר לפני הקונצרט ובהפסקה. אפשר לשאול אם פרייה זה הוא או היא? אפשר לטעון שמורי זה מרדכי ושהאיש בכלל ישראלי, אפשר לדבר על דגים ממולאים ועל האקס שפתאום התקשר. מה שלא ידעתי זה שלא צריך להפסיק את הדיבור רק בגלל שהתזמורת החליטה פתאום לנגן. אפשר להמשיך בשקט (או לא כל כך בשקט) ואם יש לך משהו לומר באמצע הנגינה — אל תתבייש, זו מדינה דמוקרטית, לא?

צילום: עופר וקנין

סימוס: למדתי כי נהוג לכבות טלפונים בזמן קונצרט. אבל בתמימותי לא הבנתי שמספיק להדמים אותם. אפשר אז לנצל את הרגעים המשעממים של המולטו אדאג'יו (מולטו, כפי שהסבירה השכנה שלי, זה באיטלקית "בינוני") כדי לסמס ולקבל מסרונים וגם כדי לקבל שיחות (הרי הצד השני לא אשם שאתה בקונצרט) ואפילו לענות להן — ראה סעיף דיבור.

צחקוק: הקהל של הפילהרמונית הוא קהל מעודן. הוא מכיר את כל השטיקים של היידן ואם לא, הוא קרא עליהם בתכניה (ע.ע. דפדוף). לכן כשמגיע הבום הגדול של סימפוניית ההפתעה איש לא מופתע, אבל כולם נהנים מהבדיחה. כדי להביע את הנאתם כולם צוחקים בקול גדול ובמקהלה. מה שקוראים מוזיקה קלאסית אינטראקטיבית.

דפדוף: מה יעשו אותם מסכנים שאין להם טלפונים חכמים לסמס בהם או שאין להם חברים לסמס איתם? לשם כך בראו את התכנייה. תמורת סכום צנוע ניתן לרכוש חוברת כרום יפה של פרסומות שבה אפשר לדפדף בהתלהבות במהלך הקונצרט ולהפיג את השעמום.

שיעול: השיעול הקולני, כחכוחי הגרון וקולות ההקאה הקבוצתית בהפסקות שבין פרקי היצירה הם מסורת מכובדת באולם הקונצרטים הישראלי. הקהל המעודן כבר יודע שאין מוחאים כפיים בהפסקות שבין הפרקים (ואם יש מי שמעז למחוא מהסין אותו) וזו הדרך המתוחכמת שלו להביע את הערכתו לנגנים.

כניסה ויציאה: אנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבטיח לכל יהודי את זכותו להיכנס ולצאת מקונצרט באופן חופשי מתי שרק ירצה ואכן הקהל הדמוקרטי מנצל את זכותו זו במלואה.

מחיאות: אין כמו מחיאות כפיים קצובות לפני ההפסקה כדי להסביר לסולן שאנחנו מצפים להדרן ושזכותנו המלאה לקבל אותו. אם הסולן מסמן שאינו מתכוון לתת הדרן מפסיקים מיד. לשם מה להתעייף סתם?

חיפזון: סוף הקונצרט לעומת זאת אינו הזמן הנכון למחיאות כפיים. השעה כבר תשע ארבעים וחמש ועכשיו הזמן כבר דוחק. צריך להידחף בתור לבייגלה בחוץ ולעמוד בפקק היציאה מן החניה. מחיאות כפיים — בהפסקה של הקונצרט הבא.

הנה כך למדתי שכאשר אני, ברוב סנוביותי, מעדיף ללכת לקונצרטים בפריז, ברלין ולונדון אני מפסיד את כל ההנאה שבתוספות למוזיקה קלאסית הנהוגות בארץ הקודש. בלעדיהן, אותם קונצרטים עבשים בפרובינציות של אירופה הן כחתונה בלי תזמורת, כסטייק בלי צ'יפס, כחומוס בלי פיתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ