שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה מכינה הסימפונית ראשון לציון לעונה הבאה

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעם בן זאב

לפני 27 שנה נוסדה תזמורת סימפונית בראשון לציון, כשבראשה המנהל המוזיקלי תושב העיר, המנצח והמלחין שמעון כהן. שורה של מנהלים מוזיקליים באו אחריו: נעם שריף, אשר פיש, מנדי רודן ודן אטינגר; ולפני שנה מונה לתפקיד המנצח הבריטי תושב ארצות הברית ג׳יימס ג׳אד: ״אהבה עצומה למוזיקה — זאת העבודה שלי ושל כולנו בתזמורת״, הוא אומר לקראת עונת הקונצרטים הבאה, הראשונה שהוא עצמו הגה כמנהל מוזיקלי.

קונצרטי הדגל של התזמורת — תשעה למנויים שכל אחד מהם ינוגן ארבע פעמים, ועוד שמונה קונצרטים גדולים בנסיבות מיוחדות, מבטאים את תפישתו של ג׳אד. ״מקומו של הנגן בחברה — זו השאלה החשובה״, הוא אומר. ״אוקיי, יש תזמורת, אבל איך היא משתלבת בקהילה? בהרבה ארצות במערב מזניחים את המוזיקה כמו את שינויי האקלים , למרותהחשיבות הקריטית בהנחלתה. החינוך המוזיקלי לא נועד לייצר מוזיקאים אלא ללמד הקשבה, דממה, נדיבות ומחשבה.

ג'אד והסימפונית ראשון לציון. קלאסי היא מלה איומהצילום: אילן ספירא

"אני נוטה קצת למחשבה קונספירטיבית", מוסיף ג'אד, "זה לא מקרה שגוזלים את המוזיקה ממערכת החינוך. המוזיקה מלמדת יופי, אהבה, ודמוקרטיה, היא מחברת אנשים. ואילו אנחנו נהיינו עולם של פחד — גלובלי ואישי. אם הייתי יכול להמציא תזמורת ממין חדש, הייתי מקדיש חצי מהפעילות שלה לחינוך״. לפי פרסומי התזמורת, גם בזאת היא עוסקת במסגרת הפרויקט ״צליל ראשון״, שמשלב הוראת מוזיקה בבתי הספר ומשתף אלפי ילדים מהגן ועד התיכון.

ג׳אד גדל בהרטפורד, אנגליה. ״זאת היתה עיר קטנה בת 25 אלף איש, ובכל זאת היתה לנו תזמורת חובבים, אופרת חובבים ומקהלה. ניגנתי חליל בתזמורת ושרתי במקהלה, נגן העוגב הכנסייתי לימד אותי פסנתר, וכשצריך היה מתופף ניסיתי גם כן. ולא רק אני, כולם חוו ככה את המוזיקה, מתוך החיים, כהרפתקה. זה היה חיבור אינטימי לרגשות שלי כבר מגיל צעיר. אני אופטימי גם עכשיו, כי הילדים היום שולטים בכל כך הרבה תחומים, ומסוגלים לעכל הכל. צריך רק להציג להם את המוזיקה, ותפקידי כמנצח הוא לא להורות ולפקד אלא לעודד אנשים להקשיב. כשאתה מאזין, כולם מאזינים, וכשאתה מנסה לכפות משהו הכישלון מובטח״.

בעונה הקרבה תציע התזמורת גם סדרה קאמרית בצהרי שישי, בהנהלת צ׳לן התזמורת רז כהן, ובה לא פחות מתשעה קונצרטים — פסטיבל קאמרי שנתי של ממש שבו אפשר לשמוע את השוברטיאדה הישראלית, מוזיקה עכשווית עם אנסמבל מיתר והפרויקט הקאמרי הישראלי (שיעלה את ״פיירו הסהרורי״ של שנברג בגרסה מבוימת), קונצרטים שמוקדשים למלחין ועוד הפתעות.

והפעילות הענפה לא נגמרת בכך: לצד הסדרה הקאמרית תוסיף התזמורת גם סדרת רסיטלים נדירה — חמישה קונצרטים בליווי פסנתר לחליל, כינור וחצוצרה, ושני רסיטלים לפסתר סולו. וכן, גם חמישה קונצרטים לילדים. על האחרונים גאוותו של ג׳אד, והוא מספר למשל על אחד הקונצרטים בניצוחו, ״המלחין מת!״, יצירה מלאת הומור מאת נתניאל סטוקי ולמוני סניקט האמריקאים, ובה תעלומת רצח שכוונתה להציג לילדים את כלי הנגינה. עוד בתוכנית זו: ״פטר והזאב״ שיושמע פעם בנגינת התזמורת ופעם נוספת בהקרנת סרט, ״מדריך לתזמורת לבני הנעורים״ וגם קונצרט פורימי. באמצע החודש (16–20 ביולי) תקיים התזמורת את קונצרט הפרידה שלה מהעונה הנוכחית, ובו סימפוניות של מוצרט (מס׳ 29) ושל אנטון ברוקנר.

הסימפונית ראשון לציון היא אולי המגוונת בעיסוקיה בישראל, בגלל היותה גם תזמורת האופרה הישראלית. ״ולמרות זאת עדיין אין לתזמורת אולם משלה״, אומר ג׳אד. על תנאי ההעסקה הלוחצים, והמשכורות הנמוכות לנגנים, הוא מוסיף: ״אני מקווה שאפשר יהיה לשפר את מצבם הכלכלי של הנגנים ולכבד אותם כמוזיקאים. הם הקריבו כל כך הרבה כדי להגיע למעמדם, וצריך להזכיר זאת לכולם״.

על הסדרה הסימפונית הגדולה שהגה — כאמור, תשעה קונצרטים למנויים כפול ארבע, בראשון לציון, רחובות ותל אביב — הוא אומר: ״׳קלאסי׳ היא מלה איומה, היא כל כך לא מתארת נכון את הרפרטואר. הייתי רוצה לשלב את כל סוגי המוזיקה בקונצרטים האלה״.

ובאמת, ברוב הקונצרטים דאג ג׳אד לכלול מלחינים ישראלים, ובבחירה מעניינת, בהם בטי אוליברו, אבנר דורמן, מרק לברי, עמוס אלקנה, ורון וידברג. זהו מגוון סגנוני עכשווי מגוון, עם נגיעה ים־תיכונית בדמות ״על נהרות בבל״ של לברי. ובכלל, המוזיקה של המאה ה–20 נוכחת השנה במינון בולט בתוכנית של ראשון, וגם יצירות מיוחדות של מלחינים כמו חינסטרה, קורנגולד, אולמן, ארבו פארט וסיבליוס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ