שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נראה שבפתיחת חג המוזיקה הישראלית הנאומים היו חשובים מהיצירה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מימין לשמאל: דורון סלומון, זיו קוז'וקרו, קרן הדר, חגי יודן, עמית דולברג צילום: אילן ספירא
חגי חיטרון

האירוע המרכזי ביומו הראשון של "חג המוזיקה הישראלית" — פסטיבל שנתי עשיר אטרקציות, שיימשך הפעם שישה ימים, בשש ערים — היה קונצרט משולב בטקס לכבוד המוכתרים בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים תשע"ה. עם הנוכחים, הנואמים והמברכים נמנו שרת התרבות מירי רגב, ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג־איכר ושר החינוך לשעבר אהרן ידלין, שהוא יו"ר חבר הנאמנים של הפרס. המוכתרים בפרס: גדעון לבינסון, יונתן כנען, זיו קוז'וקרו, מאיה דוניץ, הדס פארי, ובתחום הג'ז – גורי אגמון.

עובדה מוזרה, או לפחות אומרת דרשני: במחצית השנייה של האירוע, לכאורה מחצית נחשקת מבחינה מוזיקלית, נשארו באולם (כאומדן) רק כ–60% מהנוכחים בחלק הראשון, שבו התקיים הטקס. עם המבריזים, חשוב לציין, נמנו מוזיקאים מקצועיים ואישים מרכזיים בממסד המוזיקלי.

יוסף טל

צרימונת קבועה במתכונת שהתקבעה ב"חג המוזיקה" בשנים האחרונות: באירוע הכולל מעמד שבו מומטרים שבחים מפליגים על מעשי היצירה של הקומפוזיטורים מקבלי הפרס (סכומו: כמה עשרות אלפי שקלים), אין מבצעים, כמתבקש, יצירות של המוכתרים עצמם. תירוצים ארגוניים למחדל — יש ויש.

בקשר לשבחים המפליגים, הנה מדגמון מתוך התארים המיוחסים למלחינים הנבחרים ולעשייתם: "סקרנות אינטלקטואלית ללא גבולות", "דיאלוגים מוזיקליים נדירים ביופיים", "היכרות רוחנית ומעמיקה עם ז'אנרים שונים", "אומץ לבדוק גבולות", "ניסיונות מרתקים במתיחת המנעד", "קול רענן ומקורי עד מאוד", וכן הלאה והלאה.

מה עוד היה בטקס: נאום קצר ערוך היטב (מוקרא מן הכתב) של שרת התרבות, שכלל את תיאור מעשה היצירה המוזיקלית במלים "לצלול אל מצולות התודעה והנפש"; נאום לא קצר (רובו בעל פה) של ראשת עיריית נתניה, אשר ציינה להפתעתי (אולי בהיסחפות קלה), כי ראש הממשלה עצמו הוא שהחליט כי היום הראשון של "חג המוזיקה" השנה יתרחש דווקא בנתניה. נאום קצר של אהרן ידלין, בן 89 פלוס, שהזכיר בקול צלול צעיר ובשילוב הברקות ("הגשמת כיסופים כרוכה בכספים") את ימי טרום לידתו של הפרס, כאשר שירת בממשלתו של לוי אשכול.

המנהל האמנותי בועז בן-משהצילום: אילן ספירא

הקומפוזיטור גדעון לבינסון, בשם מקבלי הפרסים, אמר בין השאר, כי אולי מתאים לשנות את השם "משרד התרבות והספורט" ל"משרד לשיגעון וספורט", שהרי יצירה תרבותית — במיוחד הלחנת מוזיקה אמנותית, לא־מסחרית, נוצרת לפעמים מתוך התעלמות מוחלטת משיקולים תועלתיים מציאותיים.

לפני הטקס בוצעה "קדים" של משה רסיוק, אשר נשמעה כבר לא פעם על במות בארץ (וגם בחו"ל). מדובר ביצירה קצרה, ברורה ומובנת לכל אוזן, שגם ישראליותה ניכרת (חוברה במוצהר "בהשראת המקרא והמדבר"). לאחר הטקס וההפסקה (ומול קהל קטן, כאמור) בוצע הקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת כלי קשת של יוסף טל, מ–1961, יצירה דודקפונית שמוזיקאים מעמיקי אנליזה מוצאים בה ודאי עניין, אבל אינה מסוגלת, להערכתי, לעשות נפשות למוזיקה הישראלית בפרט ולמוזיקה ה"מודרנית" של המאה ה–20 בכלל.

בסיום כיכב קונצ'רטו לגיטרה ותזמורת כלי קשת מאת גיל שוחט. האזנה ליצירה המחישה שוב כי שוחט ניחן במתנה שמאפשרת לו לטוות עלילה צלילית, לספר סיפור שמבחינת השומעים כורך רגעים של חן מיידי עם תחושת ביטחון שבהאזנה חוזרת ירוו מהיצירה כולה רגעי עונג רבים.

פתיחת "חג המוזיקה הישראלית". מנהל אמנותי: בועז בן-משה; הפקה וארגון: יורם יונגרמן; מנחה: חיותה דביר; מנגנים: תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בניצוח אורי סגל והסולנים יוני גוטליבוביץ', צ'לו, וליאת כהן, גיטרה. היכל התרבות של נתניה, 16.9.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ