המחוזי הורה לממשלה להעביר כסף לתזמורת הקאמרית הישראלית

השופטת החליטה להאריך את צו הקפאת ההליכים שביקשה התזמורת, הורתה לממשלה להעביר לה מיד 1.1 מיליון שקל ומנעה לפי שעה את פירוקה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגי חיטרון

לאחר דיון נוקב האריך בית המשפט המחוזי בתל אביב את צו הקפאת ההליכים, שביקשה התזמורת הקאמרית הישראלית, חייב את הממשלה להעביר לה כסף ומנע לפי שעה את פירוקה.

השופטת איריס עבודי־לושי האריכה היום (שני) את צו הקפאת ההליכים לטובת התזמורת עד 31 בדצמבר השנה. צו ההקפאה מונע מנושים של התזמורת (לרבות משרדי ממשלה שהלוו לה כסף) להגיש בקשות לפירוקה. עוד חייבה השופטת את הממשלה (משרד התרבות ומשרד האוצר) להעביר מיד לתזמורת סכום של 1.1 מיליון שקל. סכום זה קרוב למחצית מסך התמיכה השנתית שהיתה מיועדת לכאורה לתזמורת לשנה זו (החלק האחר כבר הועבר לה באמצע השנה). על התזמורת לחדש את פעילותה, כתבה עוד השופטת, כלומר לחדש את ההכנות לפתיחת העונה החדשה שהיתה אמורה להיפתח לפני שבוע.

הפגנה מחוץ לבית המשפט המחוזי בת"א, ב-8 בחודש, בעת שהתקיים במקום דיון על עתיד התזמורת הקאמרית הישראליתצילום: תומר אפלבאום

השופטת גם הורתה לצדדים להיפגש בדחיפות "בראש פתוח ובנפש חפצה", כניסוחה, כדי לגבש תוכנית הבראה חדשה והסדר נושים שיאפשרו את המשך קיומה של התזמורת. בדברי ההקדמה להכרעתה ציינה השופטת כי התזמורת היא "גוף תרבות ותיק ומפואר, בעל היקף חובות שאינו מן הגדולים ביותר שנראו בבתי המשפט", וכי התזמורת "היא בעלת כושר החזר מסוים. קרוב לוודאי כי פירוקה לא יועיל לנושיה ואף יפגע בציבור".

בדיון שהתנהל אתמול בלשכת השופטת נכחו נציגי התזמורת, הנאמן שמונה לה עתה מטעם בית המשפט, החשב המלווה שצמוד לה זה שנים אחדות, נציגי משרדי הממשלה המעורבים ונציגי הנגנים. נימתו של הדיון היתה לפעמים חריפה. בשלב מסוים היה יכול להיווצר רושם (לפחות באוזני שומע לא מקצועי) כי דינה של התזמורת נחרץ; היה נראה שמשרד התרבות — שהוא למעשה הגוף המקיים את התזמורת, כתומך כספי עיקרי — מוכן להשלים עם סגירתה, עם פירוקה כעמותה, בשל מצוקתה הפיננסית הכרונית. נציגי הממשלה שהשתתפו בדיון שללו לחלוטין את תוכנית ההבראה שהגישה להם התזמורת בשבוע שעבר; הם תיארו אותה בין השאר כלא ישימה, ככרוכה בהשקעת כסף על חשבון תמיכה בגופי תרבות ראויים אחרים, כמושתתת על מספרים שהם "לא רלוונטיים לכלום". עורכת הדין שייצגה את משרד התרבות אמרה כי לדעת מנכ"ל המשרד, אין לתזמורת סיכוי להבריא; היועץ המשפטי של המשרד אמר כי העובדה שהתזמורת כבר קיבלה חלק ניכר מהתקציב ל–2015 אינה ולא היתה התחייבות להעביר גם את החלק השני, והדגיש כי עובדה תקנונית זו ידועה לכל המעורבים בהליכי סיוע ממשלתי לגופים נתמכים.

נציגת עובדי התזמורת תקפה בחריפות את הדברים האלה. רוח דבריה, בתמצית, היתה רמיזה עבה כי במקרה של התזמורת הקאמרית הישראלית ננקטת היצמדות מוזרה לפורמליות, בניגוד למה שנעשה במקרי מצוקה של עמותות נתמכות אחרות.

התזמורת הקאמרית הישראליתצילום: מקסים ריידר

השופטת עבודי־לושי, כפי שהתברר עד מהרה משאלותיה והערותיה, אינה נוטה לייחס משקל מכריע לדברים הקשים שאמרו נציגי הממשלה; כבר בהערותיה הראשונות העירה בעוקצנות על השימוש החוזר של נציגי המשרדים במונח "כספי ציבור" (שיש לנהלם על פי דין) ואמרה כי גם היא "יודעת משהו על 'כספי ציבור'". בהמשך בישרה כי היא עומדת לפסוק שקודם כל יש להעביר לתזמורת את יתרת התמיכה השנתית, 1.1 מיליון שקל (זו היתה כאמור החלטתה בסופו של דבר). בהכרעתה, שפורסמה הבוקר, כתבה השופטת כי למרות כל ההערכות השליליות של נציגי משרדי הממשלה, שנשמעו בדיון, "לא הודיעה המדינה באפן פסקני בדיון בפני (וגם לא באופן אחר, בכתב) כי יש להפסיק את התמיכה בתזמורת ולהוביל למעשה לפירוקה". עוד כתבה עבודי־לושי כי התרשמה, לפי חלק מהדברים שנאמרו, כי יש רצון של הצדדים לגבש תוכנית הבראה והסדר נושים, ו"על כל פנים, המדינה לא הביעה בפני עמדה סופית אחרת, מפורשת וחד־משמעית".

בנימוקיה העלתה השופטת גם בעיה שאיפיינה כ"ביצה ותרנגולת", בדיון על היתכנות קיומה של התזמורת, והסכימה כי זו בעיה שקשורה גם בקשיים משפטיים. הבעיה: משרד התרבות ומשרד האוצר דורשים תוכנית הבראה (הערכת תקבולים מתמיכות ציבוריות, מתרומות פרטיות וממכירת כרטיסים למופעים, וכנגדן הערכת הוצאות) שתיראה להם ריאלית — כתנאי להעברת כסף לתזמורת. אלא שהגשת תוכנית שתיראה ריאלית אינה אפשרית כל עוד לא קודמת לה העברת כסף לתזמורת. מדוע? השופטת לא פירטה זאת אבל הגיוני להבין כי עצם חידוש פעילותה של התזמורת — המשך שיווק העונה החדשה וגיוס תורמים פרטיים — כרוך בהוצאות משמעותיות. ככל הנראה עתה, עתידה של התזמורת הקאמרית הישראלית לטווח בינוני וארוך מותנה במידה רבה בהשגת תמיכות ניכרות מתורמים פרטיים (בקשר לכך יש לציין כי בתוכנית ההבראה שהגישה בשבוע שעבר העריכה ההנהלה הציבורית החדשה של עמותת התזמורת כי הסכומים השנתיים מתורמים פרטיים יהיו כ–300 אלף שקל).

בטווח הקצר, כעת, לאחר פסיקתה של השופטת, עומדים לכאורה לרשותה של התזמורת 1.1 מיליון שקל שיעביר משרד התרבות, עוד 175 אלף שקל שתעביר עיריית תל אביב, ועוד כמה מאות אלפי שקלים שייגבו ממימוש התחייבויות בכרטיסי אשראי שמסרו מנויים המעוניינים בקונצרטים של העונה החדשה. הקונצרטים עצמם יחלו כנראה רק בנובמבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ