בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתן לבאך לדבר

המנצח פרדריק מלמברג הפיק מהאנסמבל הקולי הישראלי ביצוע מקצועי למוטטים של באך

2תגובות
האנסמבל הקולי הישראלי
דורון עובד

האם האיפיון "ביצוע מקצועי למוטטים של באך" הוא שבח, שבח מתון, הסתייגות? הרי מדובר בחברי האנסמבל הקולי הישראלי, גוף ווקאלי מקצועי, שכל חבריו יכולים לשיר גם תפקידי סולו. אם כך, מהי הרבותא בביצוע מקצועי?

רבותא מי־יודע־מה אולי אין כאן, אבל קונצרט מרטיט היה גם היה. ההסבר מתמצה כמובן בבאך; המוטטים שלו, כאשר הם מופקים בהבלטה מספקת של הרב־קוליות, משאירים את המאזין שמוט לסת מהשתאות גם בהאזנה המי־יודע־כמה (השתאות, וגם קנאה בזמרים העושים במימוש מעשי המרכבה המופלאים האלה). ידוע ואף בנאלי להזכיר שיצירותיו של באך בכלל עמידות לנוסחים רבים ושונים. בהקשר המוטטים, מדובר גם באיכות הביצוע; הם מטלטלים את המאזין גם בהגשה שאפשר לכנותה "קורקטית". את הזמרים הוביל הפעם פרדריק מלמברג, אורח משוודיה, ואילו המנצח הקבוע יובל בן־עוזר הצטרף אל זמריו. מבחינת הצליל הזמרה היתה מלטפת לאורך רוב התוכנית (האולם ברעננה נוטה לצעקנות, אם לא נזהרים).

המנצח פרדריק מלמברג

החלקים הקוליים של הקונצרט נפתחו במוטט "בוא ישו בוא", אחר כך "ישוע שמחתי" (האתגר המרכזי), ולאחר ההפסקה — "אל תירא" ו"הללו את ה' כל גויים". לפני היציאה אל האירוע האזנתי בבית בבחירה מקרית ל"ישוע שמחתי" בניצוח פיליפ הרווגה הבלגי והמקהלה המהוללת שלו. הצלילים כשלעצמם —עילא לעילא; ההגשה המוזיקלית — נסחבת מתקתקה (אבל ה"באכיות" פועלת בכל זאת). בביצוע השוודי־ישראלי החי ברעננה, שעה קצרה לאחר מכן, באך דיבר ברור יותר, זרם, התייצב לכאורה "כמו שהוא". לא הבחנתי ברעיונות מעניינים וחידושים בתחום פיסוק הפראזות, הרושם היה שמלמברג פשוט נותן לבאך לדבר. גם לא הופתעתי ששיא ההצלחה הושג במוטט ה"טכני" יחסית "הללו את ה'', בסיום.

מלבד המוטטים, שהמרקם הצלילי שלהם הועשר הפעם (יש נוהגים לשיר אותם במתכונת "א־קאפלה" טהורה) בצלילי התיאורבו של איתן הופר, העוגב של יזהר קרשון והוויולה דה־גמבה של עמית טיפנברון, שלושתם חברי אנסמבל "בארוקדה", היו באירוע גם פרקים כליים נטו — באלה כיכבו הכנרת שלומית סיון והחלילנית ז'נבייב בלנשאר לצד השלושה הנ"ל (שתיפקדו כקבוצת "קונטינואו"). הם ביצעו את הטריו־סונטה מס' 1038 של באך (איני זוכר מתי בוצעה יצירה ראויה זו כאן בפומבי, אם בכלל) וגם טריו־סונטה מלבבת ברה־מינור מאת בנו קרל פיליפ עמנואל (נדירה כנ"ל). שתי אלה היו תוספות הולמות ומעניינות להתפעמות הצפויה שגרמו המוטטים. קונצרט זה חוזר הערב (3.2) במוזיאון תל אביב, וגם ביום חמישי בכנסייה הסקוטית בירושלים ובשבת (בבוקר) בכנסייה הקתולית בחיפה.

באך עם "האנסמבל הקולי הישראלי" בניצוח פרדריק מלמברג. משתתפים: נגנים חברי "בארוקדה". המשכן העירוני לאמנויות ברעננה, 2.2



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו