בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות קלאסיות: 22.9 עד 28.9

תגובות
המנצח כריסטוף רוסה
אריק לראדיה

אנסמבל טלאן ליריק — מסע מרומא לנאפולי. מנצח: כריסטוף רוסה / שלישי, 27.9, 20:30, אולם אלמא בזכרון יעקב.

אנסמבל טלאן ליריק ביסס שם ומעמד נוצצים, בעיקר בנגינת בארוק צרפתי ואיטלקי. לאנסמבל צליל מבריק אופייני, ונגינה נמרצת ומדויקת. כריסטוף רוסה, המנהל המוזיקלי של האנסמבל, ממשיך במקביל בקריירה של סולן בצ'מבלו. מראשית דרכם של הטלאן ליריק התפתח סגנון הביצוע במוזיקת בארוק והשתנה. הגישה ה"היסטורית" הקפדנית של רוסה מתחילה להתיישן, יחסית לדור חדש של מבצעים. האידיאולוגיה שהוא מבטא בוודאי נשמעת נוקשה ומיושנת יחסית לגמישות של טכניקות וסגנונות בביצוע שהתפתחה בשנים האחרונות. עם זאת, קונצרט של האנסמבל אמור עדיין לספק הנאה מרובה בזכות האנרגיות הסוחפות ואיכות הנגינה העילאית שלהם. ביום שלישי באלמא, תוכנית מגוונת, ובה הקנטטה "אורפאו" מאת אלסנדרו סקרלטי, סונטה מס' 3 מתוך סדרת הסונטות הנהדרת אופוס 5 של קורלי, קנטטה לא מוכרת מאת ניקולא פאגו ו"לה פולייה" המאוד מוכרת של ויוולדי, לצד קנטטה מאת הנדל. תוכנית ארוכה, מגוונת, עם הסופרן ענת אדרי, ג'ילונה גובר־ז'ק, ז'יבקה קלצ'בה בכינורות, עמנואל ז'ק בצ'לו, וכמובן כריסטוף רוסה מנצח, מעמדתו ליד הצ'מבלו.

ליאונרד ברנשטיין מנצח על התשיעית של בטהובן בברלין, 1989 / ערוץ מצו, שישי, 23.9, 21:30

לא בהכרח הערך המוזיקלי, אבל הערך הנוסטלגי וההיסטורי של הרגע הזה מצדיק צפייה. חומת ברלין נפלה בנובמבר 1989. זו היתה התרחשות היסטורית עוצמתית ומרגשת. ליאונרד ברנשטיין, מנצח רגשי, נענה במהירות להזמנה לנצח על שני קונצרטים — באולם של הפילהרמונית בברלין המערבית, ויומיים אחר כך, בחג המולד של 1989, בברלין המזרחית. הוא ניצח על הסימפוניה התשיעית של בטהובן — יצירה שנחשבת לסמל של חירות — ואסף תזמורת מאולתרת שמורכבת מנגני תזמורות מגרמניה, רוסיה, אנגליה, צרפת וארצות הברית. זה תיעוד של אחד מרגעי ההתרגשות הגדולים במאה הקודמת, ושווה לחוות אותו מחדש, גם אם זה לא הביצוע המלוטש ביותר בהיסטוריה ליצירה זו.

הקונצרטים לצעירים של ליאונרד ברנשטיין: "מהי מוזיקה קלאסית" / ערוץ מצו, שישי, 23.9, 23:05

זו המלצה מסויגת. סדרת ההרצאות של ברנשטיין על מוזיקה קלאסית משנות ה–60 נחשבת על ידי רבים לקלאסיקה, ועדיין מצוטטת תחת כותרות כמו "השיחה הטובה ביותר אי פעם" על יצירה כזו או אחרת, או על מוזיקה בכלל. לדעתי כדאי לצפות, בעיניים פקוחות, כדי להתרשם אם הסדרה עדיין תקפה ובעלת ערך ב–2016. בעיני היא התיישנה מאוד. זו אפילו לא ביקורת על ברנשטיין: הסדרה נעשתה כשלא היה יוטיוב; אפילו דיסקים לא היו, וכשהעולם היה סמכותי יותר והמנצח היה כוכב, מורה ומדריך סמכותי. בעולם שיש בו יותר נגישות ופחות היררכיה, ברנשטיין נשמע לי מנופח קצת, מלא אדנות, ההסברים שלו מסורבלים, אקדמיים ולא חווייתיים, הרבה מההערות שלו על פרשנות לא מאוד מעמיקות, וכמובן, כל המוזיקה של חצי המאה האחרונה איננה שם — וגם לדורו, הוא לא היה מעודכן. בכל זאת, שווה לצפות בתבנית הקלאסית הזאת כדי להחליט אם עוד יש בה משהו, או שהגיעה שעתה להיהפך לזיכרון יפה מן העבר.

מארה: "פעמוני הכנסייה בסן ז'נבייב על גבעות פריז". "קשת של צלילים" / קול המוזיקה, שישי 23.9, 19:00; שני, 26.9, 22:00

התוכנית כולה מוקדשת לבארוק הצרפתי ומתגלגלת כמו מחרוזת של פנינים מוזיקליות. הקנטטה "ייסורי האהבה" מאת מונטקלר בקולו החם של ז'ראר לן; הקנטטה "האהבה ועקיצת הדבורה מאת קלרמבו" עם הסופרן ננסי ארגנטה. שעה של כיף. הזוהרת בין הפנינים היא יצירתו של מארן מארה "פעמוני הכנסייה בסן ז'נבייב" — יצירה קצרה, שבנויה על חזרה עקשנית, מהפנטת, של מלודיה קצרה, פשוטה ויפה. אפשר לשמוע אותה שוב ושוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו