המלצות קלאסיות: 18.5 עד 25.5

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנסמבל מיתר
אנסמבל מיתרצילום: נועה דולברג
אמיר מנדל

אנסמבל מיתר ופרויקט תדרים בפסטיבל פליציה בלומנטל / מוזיאון תל אביב, חמישי, 18.5: "בידידות" – 18:30; "ערב הסימפוניות הגדולות" – 20:30.

אנסמבל מיתר ואתו המוזיקאים הצעירים של פרויקט "תדרים" מבצעים שתי תוכניות מעניינות ביותר במסגרת פסטיבל פליציה בלומנטל. הראשונה היא יצירה שנערכת ומורכבת מהרבה קטעים קצרים של מלחינים שונים. זו כבר מסורת של האנסמבל. היצירות מרובות המלחינים האלה מכונות "בידידות", כמחווה ליצירה של קרלהיינץ שטוקהאוזן שנכתבה לנגנים רבים ויצרה אווירת שיתוף. 15 מלחינים מרחבי העולם כתבו קטעי מוזיקה קצרים, ומשה אהרונוב, נגן ויולה, והמנהל של "תדרים", ערך וחיבר אותן ליצירה אחת.

שעתיים מאוחר יותר, על אותה במה, תוכנית יפה של יצירות מהמאה ה–20. תחילה, הסימפוניה הקאמרית אופ' 9 של שנברג, יצירה יפה, מוקדמת למדי, שמבחינה הרמונית נמצאת עדיין בתקופת מעבר בין השפה ה"מסורתית" לבין השפה האטונאלית, ה"מודרנית" ששנברג פיתח בהמשך. יובל צורן ינצח על חברי אנסמבל מיתר. הזמרת איילת אמוץ תצטרף בהמשך עם שירי מלרמה ושירי מדגסקר הנהדרים של מוריס ראוול, שמדגימים חדשנות מסוג אחר, מעודנת, שנשארת בתוך השפה הטונאלית. בסיום יבצע האנסמבל את הסימפוניה הקאמרית של ג'ון אדמס, יצירה בשלושה פרקים שחוברה ב–1992. היצירה המרשימה והמרוכזת של אדמס היא מחווה לסימפוניה הקאמרית של שנברג, וכתובה להרכב דומה.

הקונסרבטוריון מארח את זוכי תחרות רובינשטיין / האודיטוריום בקונסרבטוריון של תל אביב, שישי, 19.5, 15:00

מעניין. אחרי הסערה והאדרנלין של התחרות, זו הזדמנות מסקרנת לפגוש את הזוכים בסביבה רגועה, לשמוע חוויות, סיפורים ורשמים מהמסע המורכב שפסנתרנים עוברים מתחרות לתחרות, ואולי גם להתרשם מהנגינה של אמנים אלה בלי המתח של התחרות והשופטים. גם תלמידים מהמחלקה לפסנתר ישתתפו בנגינה. המפגש פתוח לקהל.

בי־בי־סי רדיו 3 / אתר תחנות רדיו listenlive.eu, מוזיקה קלאסית

נכון לרגע זה, ויתרתי על הניסיון לעקוב אחר שידורי התחנה החדשה של קול המוזיקה בתאגיד. יש לה הרבה נוכחות ברשתות החברתיות, הצהרות כוונות חגיגיות, ומן הסתם כוונות טובות מאוד. מה שאין לה, זה לוח שידורים שאפשר להבין ממנו מה משודר מתי — מדי פעם מתפרסם באינטרנט לוח ובו כותרות ושמות של תוכניות, ללא פירוט, שאין לי מושג מה לעשות אתן. אם מנסים בכל זאת להאזין, מגלים שיש בשידורים קצת בלבול, וחלק מהיצירות נקטעות במפתיע. סביר שכל החריקות האלה ייעלמו עם הזמן, אף שמפתיע שהן קיימות, כשהתחנה נמצאת בהקמה ובהתארגנות כבר חודשים רבים. בינתיים, מי שאיבד, כמוני, את הסבלנות להתחלה המקרטעת, יכול להיכנס לאתר המסודר, הנוח והברור של רדיו 3 בבי־בי־סי, ולמצוא שם פירוט מלא ומאיר עיניים של התוכניות, וגם שידור אינטרנטי באיכות מצוינת.

ארתור רובינשטיין במוסקבה, 1964 / יוטיוב

מעניין להיזכר באיש שעל שמו קרויה התחרות. פסנתרן יוצא דופן, לטעמי, שהרבה מהאינטרפרטציות שלו נותרו רלוונטיות, מרגשות ורעננות גם כיום. בעיקר בשופן, שרובינשטיין הוא הפרשן המועדף עלי שלו. ההקלטה הזאת היא של רסיטל מ–1964 שנערך במוסקבה, עיר שבה תרבות היתה אז זולה ונגישה יותר מהרבה מוצרי מזון. מעניין לשמוע את הנקודות בהן רובינשטיין טיפה מעגל פינות במובן הטכני — הוא לא מועד, ממש לא, פשוט לא מתאמץ לדייק עד הסוף, שומט תו פה ושם, מערבל כמה מהם. ומעניין לראות עד כמה הרגעים האלה לא פוגמים באיכות המלהיבה של הרסיטל. תגובת הקהל גובלת באקסטזה. אגב, בכותרות כתוב שרובינשטיין מנגן שופן, שומאן דביוסי ווילה לובוס. למעשה, זה רסיטל שופן נהדר ובסופו הדרנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ