המלצות קלאסיות: 6.7 עד 13.7 - מוזיקה קלאסית - הארץ

המלצות קלאסיות: 6.7 עד 13.7

אמיר מנדל
 לאנג לאנג
אמיר מנדל

רסיטל של לאנג לאנג ברויאל אלברט הול / ערוץ מצו, שישי, 7.7, 21:30

הרסיטל הוקלט ב–2013 וכולל תוכנית מרשימה והדרנים רבים. לאנג לאנג פתח עם שלוש סונטות של מוצרט: מס' 282 ו– 283 ברשימת היצירות שלו הן סונטות מוקדמות. הסונטה בלה מינור, ק' 310, מסמנת מעבר אל תקופת הכתיבה האמצעית, בשנות העשרים שלו. בהמשך ניגן לאנג לאנג ברצף את ארבע הבלדות של שופן. בכל אחת מהן יש נרטיב מוזיקלי מרתק, וביחד, הן יוצרות סיפור רחב יותר. יש אתגר משותף בנגינת מוצרט ושופן: מוזיקה שהיא דרמטית ועם זאת עדינה ובעלת מבנה מדויק ושקוף. די בצליל גס או במעבר לא נקי, כדי לנפץ את החוויה. לאנג לאנג הולך לעתים קרובות על חבל דק, עם פרשנות עתירת הבעה ומחוות רומנטיות, שנמנעת מהפרזה בזכות צליל יפה ומגע מדויק. הוא מוכן לקחת סיכונים, בפרשנות וגם בשיתופי פעולה עם מוזיקאים מחוץ לעולם הקלאסי ובחשיפה רבה לתקשורת. גישה זו עלתה לו בכמה וכמה ביקורות קשות, אבל בנתה לו גם מעמד של כוכב, ואף הניבה רסיטלים יוצאי דופן כמו זה.

כיתות אמן עם מאריי פרהיה / אלמא, זכרון יעקב. שבת, 8.7, 11:30. רביעי, 12.7, 14:00.

מאז 2009 מכהן הפסנתרן מאריי פרחיה כנשיא המרכז למוזיקה ירושלים (משכנות שאננים). המרכז מקיים תוכנית לנגנים מצטיינים ובשנתיים האחרונות מקיים פרהיה קורס קיץ לפסנתרנים מצטיינים, בהנחייתו. שמונה פסנתרנים צעירים מאוד שנבחרו בין משתתפי התוכנית יתאמנו במשך שבוע באלמא ויקבלו מפרהיה שיעורים. פעמיים תתקיים ההדרכה במתכונת של כיתות אמן, פתוחות לקהל. זו הזדמנות להציץ לתודעה של פרהיה ולהבין כיצד ניגש אחד הפסנתרנים הבולטים והאהודים בעשורים האחרונים, לפרשנות של יצירה. בנוסף, ניתן להתרשם מהתהליך שעוברים אמנים צעירים בהשפעת התובנות שלו. פרהיה מקפיד ליצור אווירה נינוחה בכיתות אמן, ולהתמקד בתלמידיו, ולא במאמץ להרשים את הקהל.

מוצרט: דון ג'ובאני. סולנים, תזמורת "מעגל ההרמוניה", מנצח ג'רמי רורר, בפסטיבל אקס־אן־פרובנס / שידור ישיר בערוץ מצו ובמצו HD, שני, 10.7, 22:30.

שידור חי מביצוע שיועלה בפסטיבל אקס־אן־פרובנס, כך שאין דרך לצפות את איכות הביצוע, ומצו לא פרסמו פרטים על אופיו של הבימוי. עם זאת, אני מתכוון לצפות בשידור הזה ומחכה לו בסקרנות. הסולנים צעירים ונמנים עם הדור החדש של זמרי אופרה שמתייצבים בשורות הראשונות. מסקרן לשמוע את דון ג'ובאני של פיליפה סליי הקנדי, את לפורלו כפי שמגלם אותו נואל די פיירו הארגנטיני או את דונה אלווירה בביצועה של הסופרן האמריקאית איזבל לאונרד. על כל אלה מנצח ג'רמי רורר, צרפתי שפועל קצת מחוץ לזרקורי התקשורת, ואין לו נוכחות של כוכב, אבל הוא פרשן מוצרט מרתק שאחראי לכמה הקלטות מצוינות.

יואב שמש: "Not The Same Cloud" לכינור, צ'לו ופסקול אלקטרוני / יוטיוב

לא לגמרי ברור איך לגשת ליצירה הזאת, ואם היא שייכת בדיוק לעולם המוזיקה הקלאסית — אבל הרי אחת הבעיות הבולטות במוזיקה קלאסית היא ניתוקה מהמציאות העכשווית. הקליפ הזה, שחוצה ז'אנרים, מחבר יסודות קלאסיים עם אווירה קצת פופית — בתוך פורמט שגם היסוד החזותי בו חשוב. היצירה עצמה קצבית ואטרקטיבית, ולפחות אצלי מעלה אסוציאציות לוויוולדי — אף שאיננה מתבססת על מלודיה טונאלית מסורתית, ויש בה נוכחות חזקה לצליל אלקטרוני. יואב שמש הוא מלחין ויוצר שפועל בברוקלין. הוא מחבר גם מוזיקה "מסורתית" יותר, שפחות דיברה אלי, אבל בשילוב הסגנונות — ישן ועכשווי, צליל ותמונה — הוא יוצר חיבור רענן ומהנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ