שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר מנדל
ניקולאוס הרנונקור
ניקולאוס הרנונקורצילום: Terry / AP Photo
אמיר מנדל

בטהובן: מיסה סולמניס. סולנים; מקהלת הרדיו ההולנדי; תזמורת הקונצרטחבאו; מנצח ניקולאוס הרנונקור / ערוץ מצו, שישי, 4.8, 21:30

נדרשו לבטהובן כארבע שנים, מ-1819 עד 1823, כדי לכתוב את המיסה סולמניס, הגרסה שלו לטקסט של המיסה הקתולית. היא מקבילה, מבחינת תקופת הכתיבה, לסימפוניה התשיעית, וכמוה, נחשבת בדרך כלל בספרות המוזיקלית ובעיני המומחים והמבקרים לאחד מהישגיו החשובים של בטהובן. עם זאת, היא מושמעת פחות, וזוכה להערכה, יותר מאשר לפופולריות. זו יצירה גדולה בממדיה, דרמטית ומורכבת באמצעים המוזיקליים שמיושמים בה. המנצח ניקולאוס הרנונקור נמנה עם המייסדים של הזרם התקופתי בביצוע, שמתבסס על מחקר היסטורי. עם השנים, הוא שילב את הידע והמחקר ההיסטורי גם במסורות ביצוע אחרות, והביצועים המאוחרים שלו ליצירות הקוליות הגדולות מאת באך, מוצרט ובטהובן זכו לתשומת לב רבה ולביקורות נלהבות. מצו משדר הקלטה מ-2012, שלב מאוחר מאוד בקריירה של הרנונקור, שנותנת הזדמנות להתרשם מהמיסה סולמניס בתפישה שזיקק לאורך שנים רבות, ולשמוע כיצד הוא מיישם עקרונות מהתפישה התקופתית ומהמחקר ההיסטורי, עם מקהלה גדולה ותזמורת סימפונית שאינה מנגנת בכלי תקופה.

כיתות אמן תל חי / מדרשת שדה בוקר, מדי יום, עד 17 באוגוסט

כיתות אמן הן סדנאות בהן אמנים מנוסים מאזינים לאמנים צעירים מהם, ומעניקים להם משוב והדרכה על הנגינה או השירה, לעתים בתוספת של הדגמות. כשהן פתוחות לקהל, כיתות אמן הן הזדמנות לצעירים להתנסות בנגינה בנוכחות מאזינים ובהתמודדות עם ביקורת; הן מאפשרות להיחשף לאמנים בכירים ולעתים פותחות דלתות להכשרה נוספת. לקהל שמתעניין במוזיקה זו הזדמנות לשמוע את התובנות של אמנים מנוסים על יצירות שונות ולהעמיק את ההקשבה בסוגיה שהיא מרכזית כל כך במוזיקה בכלל, ובמוזיקה קלאסית בפרט — אינטרפרטציה. מפעל כיתות האמן ששכן באופן מסורתי בתל חי נדד דרומה, למדרשת שדה בוקר, וחלק מהסדנאות פתוחות לציבור לחוויית האזנה ולמידה מעניינת.

תזמורת פריז בניצוחו של פאבו ירבי. מוסורגסקי, שוסטקוביץ', ראוול וסטרווינסקי / ערוץ מצו, ראשון, 6.8, 21:30

מעניין לראות כיצד מרכז הכובד של תזמורות אירופאיות, בבניית תוכנית, נדד מן המאה ה-19 אל המאה ה–20. פאבו ירבי הוא מנצח שמשלב בהצלחה נגינה נמרצת והקפדה על פרטים וצבעים יפים בתזמורת. הוא פתח את הקונצרט ב"לילה על הר קירח" מאת מוסורגסקי, יצירה שנכנסה לתודעה — וגם ניזוקה באופן בלתי הפיך — בסרט "פנטזיה" של דיסני. אחר כך, הקונצ'רטו הראשון לצ'לו, שדמיטרי שוסטקוביץ' חיבר ב-1959, עם הסולנית טטיאנה וסילייבה. הוא נמנה עם קבוצה גדולה של יצירות שחוברו בהשראתו של מסטיסלב רוסטרופוביץ', צ'לן שהעשיר את הרפרטואר של הכלי. בהמשך, הוואלסים האצילים והסנטימנטליים של ראוול. כמו הרבה מיצירותיו של מלחין זה, הם קיימים בגרסה לפסנתר וגם לתזמורת. כמו ראוול, גם סטרווינסקי היה איש חרוץ, וגם מודע לצורך להפיק מקסימום תמלוגים ותועלת כלכלית מכל יצירה. הוא חיבר את הבלט "ציפור האש" לעונת 1910 של "הבלט הרוסי", עיבד אותו לסוויטה ב-1911 ושוב ב-1919, לגרסה שמנוגנת הרבה ותחתום את הקונצרט המעניין הזה של תזמורת פריז.

אנה ראסל: פרודיה על "טבעת הניבלונגים" של וגנר, גרסת 1953 / יוטיוב

כמעט 65 שנים אחרי שהוקלט, התקציר הקומי לעלילה של כל סדרת האופרות ב"טבעת הניבלונגים" עדיין מצחיק בטירוף ולגמרי לא מיושן. הזמרת והקומיקאית אנה ראסל (1911–2006) ביצעה את המערכון אינספור פעמים על הבמה, אבל ההקלטה הזו, מ–1953, מדהימה ברעננות, בתזמון ובשנינות של הפרודיה. צריך לזכור לנשום, אחרת המערכון מסכן חיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ