המלצות קלאסיות: 17.8 עד 24.8 - מוזיקה קלאסית - הארץ

המלצות קלאסיות: 17.8 עד 24.8

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רומן רבינוביץ
רומן רבינוביץצילום: Balazs Borocz

היידן: מכלול הסונטות לפסנתר, חלק ב. רומן רבינוביץ' (פסנתר) / המרכז למוזיקה קאמרית, הקונסרבטוריון, תל אביב. חמישי, 17.8, 20:30. שבת, 19.8, 21:00. שלישי, 22.8, 20:30. חמישי, 24.8, 20:30.

"היידן הוא המלחין שהכי ממעיטים בערכו מבין גדולי המלחינים. השנינות, העומק הרגשי וההמצאה היצירתית שלו הם מקור השראה עבורי. היידן כתב סונטות לפסנתר לכל אורך חייו היצירתיים, החל בסונטינות הפשוטות והמקסימות מימיו הראשונים בווינה, וכלה בשלוש סונטות הבראורה הגדולות של תקופת לונדון. נגינת הסונטות כמחזור מציעה לי ולקהל הזדמנות לעקוב אחר המגוון וההיקף הגדול של יצירות נהדרות אלה, שרבות מהן עדיין אינן מוכרות לקהל הרחב". כך כתב הפסנתרן רומן רבינוביץ' על היידן ועל מכלול הסונטות שלו לפסנתר אותן הוא מבצע בסדרה שאפתנית של רסיטלים במרכז למוזיקה קאמרית בתל אביב. כמחצית בוצעו בקיץ שעבר, והשאר בארבעה רסיטלים בשבוע הקרוב. נוסף ל–24 סונטות תנוגן ברסיטל השלישי גם היצירה "אנדנטה ווריאציות בפה מינור". היא נכתבה ב–1793, על פי השערות מסוימות, בהשפעת מותה של מוזיקאית חובבת וידידה קרובה, מריה אנה פון גנצינגר, והפכה לאחת היצירות המושמעות והאהובות של היידן למקלדת.

כמו בסימפוניות וברביעיות המיתרים, ניכרים בסונטות — שנכתבו תחיל לצ'מבלו ואחר כך לפסנתר — תהליכי ההתפתחות בכתיבתו של היידן. תחילה האלגנטיות של הסגנון הקלאסי המוקדם, אחר כך אלמנטים דרמטיים יותר בתקופה שנהוג לכנותה "סער ופרץ", ושוב נסיגה לסגנון מאופק יותר כדי לרצות את טעמו של המעסיק שלו, הרוזן אסטרהזי. חלק מן היסודות החדשים הוטמעו בתוך צורות מעודנות יותר. בסונטות המאוחרות, כשפעל בתנאים של חופש תעסוקתי ויצירתי, מתלכדים הסגנונות שפיתח לאורך השנים עם תהליכים כלליים שעברה המוזיקה, ועם השפעות של עמיתים כמו מוצרט, ביצירות שהן מורכבות וגם קומפקטיות ומזוקקות. רבינוביץ' זכור למאזינים הוותיקים בישראל כאחד מזוכי תחרות רובינשטיין ב–2008, ומאז קידם קריירה בינלאומית. הוא בנה תוכנית של רסיטלים שבכל אחד מהן סונטות בעלות מאפיינים שונים, וינסה לצאת עם מאזיניו למסע הרפתקאות מרתק שמראה מדוע לא כדאי להמעיט בערכו של היידן.

בולקום, בטהובן ומוסורגסקי. התזמורת הלאומית של ליון בניצוח ליאונרד סלטקין / ערוץ מצו, ראשון, 20.8, 21:30

ליאונרד סלטקין הוא מנצח ותיק שפועל מחוץ למעגל כוכבי העל, אבל מרבה להופיע ולהקליט ואחראי להרבה ביצועים איכותיים. הקונצרט הזה הוקלט ב–2014 בליון וכולל פתיחה מאת המלחין האמריקאי יליד 1938, ויליאם בולקום. אחריה, ביצוע לקונצ'רטו "המשולש" של בטהובן, לפסנתר, כינור, צ'לו ותזמורת, עם שלוש סולניות מהדור הצעיר של המובילים — אולגה קרן בפסנתר, בייבה סקרידה בכינור וסול גבטה בצ'לו. הקונצ'רטו "המשולש", אופ' 56, נכתב ופורסם בין הסימפוניה השלישית, ה"ארואיקה", אופ' 55, לסונטה מס' 23 "אפסיונטה" לפסנתר, אופ' 57. בין שתי יצירות הענק האלה הוא מחוויר קצת, ועדיין, יש בו רגעים מסעירים שבביצוע טוב, ובחיבור חזק בין הסולנים, ובינם לתזמורת, יכולים לרגש. בהמשך הקונצרט תנוגן "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, בתזמור של ראוול וסלטקין — כלומר שינויים ועדכונים של המנצח על התזמור המפורסם של ראוול. מוסורגסקי חיבר את היצירה ב–1874, במידה רבה כמחווה לזכרו של האמן, האדריכל והמעצב ויקטור הרטמן שמת באופן פתאומי, ממפרצת שדיממה, ב–1873, בגיל 39. היא פורסמה לראשונה רק ב–1886, ונהפכה, בהדרגה אך במהירות, ללהיט, גם בגרסת הפסנתר וגם בתזמורים השונים שנעשו, ככל הנראה בזכות העושר והצבעוניות הגלומים ביצירה. התזמור המרהיב של מוריס ראוול הוא המושמע ביותר, אבל, כמו בקונצרט זה, יש גם עליו עיבודים שונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ