המלצות קלאסיות: 24.8 עד 31.8 - מוזיקה קלאסית - הארץ

המלצות קלאסיות: 24.8 עד 31.8

אמיר מנדל
פיליפ הרווחה
אמיר מנדל

פיליפ הרווחה מנצח על הקולגיום ווקאלה בקנטטות של באך / ערוץ מצו, שישי, 25.8, 21:30 ורביעי, 30.8, 11:00

פיליפ הרווחה, בלגי, יליד 1947, נמנה עם המוזיקאים הבולטים שהביאו לביצועים של יצירות ותיקות שימוש במחקר היסטורי ובכלים תקופתיים, ויישום של טכניקות שירה ונגינה שהיו מקובלות, ככל שניתן לברר, בתקופה בה המוזיקה נכתבה. תחילה יושמה התפישה הזו במוזיקה מתקופת הבארוק ומתקופות מוקדמות יותר, מאוחר יותר היא יושמה גם בביצועים למוזיקה מהתקופה הקלאסית והרומנטית ואפילו מראשית המאה ה–20, שגם אז כלי הנגינה היו שונים במקצת מאלה שנמצאים בשימוש כיום. בתחילת דרכה היתה הגישה ההיסטורית נבדלת ומנוגדת למסורת הנגינה בתזמורות סימפוניות גדולות, ובהדרגה חלו תהליכים של השפעה הדדית כך שהצליל של תזמורות לא "תקופתיות" מושפע כיום באופן ברור מן המחקר ומטכניקות הביצוע שפיתחו מנצחים רבי השפעה כמו הרווחה, ג'ון אליוט גרדינר ואחרים, בעוד הביצועים ה"היסטוריים" נעשו פחות דוגמטיים ואקדמיים ומכוונים למציאות המוזיקלית של המאה ה–21. הרווחה הקליט רבות מן הקנטטות של באך בביצועים מרשימים. קונצרט זה של מצו שהוקלט ב–2014 בליון כולל שתיים שאינן מושמעות לעתים קרובות מדי, מס' 43 ומס' 6, לצד הקנטטה מס' 11, שמוגדרת גם כ"אורטוריית העלייה לשמים" ומפורסמת באריה לאלט שהתגלגלה לימים, עם שינויים, אל המיסה הגדולה כאחד משיאיה, ה"אגנוס דאי". הקונצרט נפתח בקנטטה מאת יוהן מיכאל באך (1648–1694), שהיה, בערך, בן דוד של יוהן סבסטיאן באך, אבל מוכר יותר בתור אביה של אשתו הראשונה של באך, מריה ברברה.

מוצרט וברוקנר בקונצרטחבאו. מנצח מריס ינסונס / ערוץ מצו, ראשון, 27.8, 22:55.

מאוחר, נכון, אבל תוכנית משגעת, תזמורת עילאית ומנצח נפלא. ינסונס הוא מנצח לטבי, יליד 1943, ובעצם, ניצול שואה: הוא נולד במחבוא בגטו ריגה. אביה ואחיה של אמו היהודייה נרצחו בגטו זה במהלך המלחמה. בייחודו המוזיקלי ניתן היה להבחין כשניהל את התזמורת הפילהרמונית של אוסלו, בשנות השמונים של המאה הקודמת. הוא הרבה להופיע ולהקליט עם תזמורת זו, ובין ההקלטות, ביצוע מבריק לסימפוניות של צ'ייקובסקי, שממתן את הפאתוס והדרמה הנהוגים בנגינתן ומבליט את הזרימה, המבנה המוזיקלי והיחסים בין הנושאים. באוסלו, ינסונס כמעט מת במהלך קונצרט ב–1996 כאשר לקה בהתקף לב על הבמה במהלך ביצוע של האופרה "לה בוהם", אבל עבר החייאה מהירה, והמשיך בקריירה מצליחה שכללה יותר מעשור — מ–2004 עד 2015 — באחת המשרות הנחשבות ביותר בעולם הניצוח, המנהל המוזיקלי של תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית מאמסטרדם. עם תזמורת זו הוא מבצע את הקונצרט היפה שהוקלט באולם הבית הנהדר של התזמורת ב–2012. תחילה הפתיחה ל"נישואי פיגארו" של מוצרט, ואחריה סדרת אריות מוכרות ויפות לבס־בריטון מתוך "נישואי פיגרו" ומתוך "דון ג'ובאני", עם הזמר פרוצ'ו פורלנטו. אחרי כל הקסם המבעבע הזה, עוברת התזמורת לאווירה רומנטית, עם הסימפוניה השביעית של ברוקנר, עוד תחום הצטיינות של הנגנים, ושל ינסונס. השביעית נכתבה בין 1881 ל–1883, ובוצעה לראשונה על ידי תזמורת שעדיין קיימת — הגוונדהאוז מלייפציג — בניצוחו של ארתור ניקיש, ב-1884. זו היתה הצלחתו הגדולה ביותר של ברוקנר בחייו, ולמרות זאת, ערך המלחין חסר הביטחון שינויים בסימפוניה ויצר גרסה מחודשת ב–1885. כרגיל אצל ברוקנר, קיימות כיום שתי גרסאות מקובלות לסימפוניה — האס, מ–1944, שדומה יותר לגרסה המקורית, ונובאק, מ–1954, שמשמרת יותר שינויים מהתיקונים של 1885. אני מודה: כמאזין, ובתוך המבנה הכללי הדחוס של סימפוניה של ברוקנר, לא ממש משנה לי באיזו גרסה בוחר המנצח.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ