המלצות קלאסיות: 7 בספטמבר עד 14 בספטמבר - מוזיקה קלאסית - הארץ

המלצות קלאסיות: 7 בספטמבר עד 14 בספטמבר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פאול בן חיים
פאול בן חייםצילום: הספרייה הלאומית

מחווה לפאול בן חיים. איתמר זורמן, כינור. רון טרכטמן, פסנתר. "פועם בלב", מוזיקה קאמרית ישראלית / מרכז עינב, תל אביב, שלישי, 12.9, 20:30

עונה שנייה לסדרה "פועם בלב" שמוקדשת למוזיקה קאמרית ישראלית. המארגנים מדווחים על הצלחה: קהל בא, ונהנה. חלק חשוב מהצלחת הסדרה הוא הכנה קפדנית של הקונצרטים כך שהביצועים מלוטשים ואיכותיים. בקונצרט הראשון של העונה החדשה ינגנו הכנר איתמר זורמן והפסנתרן רון טרכטמן יצירות מאת פאול בן חיים (1897 – 1984), הזוכה בפרס ישראל למוזיקה ב–1957. הוא נמנה עם המייסדים של מסורת מוזיקה קלאסית בישראל, ונחשב למורה של קומפוזיטורים מוערכים כנועם שריף, צבי אבני, בן ציון אורגד, עמי מעייני וגם נעמי שמר. בן חיים עלה לישראל ממינכן ב–1933, ונזקק לשנים אחדות עד שהצליח להתפרנס, מהוראה בעיקר, להתאקלם ולהתרכז שוב בהלחנה. המעבר לישראל חשף אותו לאלמנטים מוזיקליים מקומיים — מוזיקה מזרחית, אליה הגיע בעיקר בעזרתה של הזמרת ברכה צפירה, וחלקים מהפיוט היהודי המסורתי. אלה השתלבו בעבודת ההלחנה שלו, בעיקר כקישוטים, או תבלינים סגנוניים, מבלי לשנות את הבסיס שהמשיך להישען על יסודות המוזיקה המערבית הקלאסית, ועל העקרונות ההרמוניים של התקופה הרומנטית המאוחרת. את השינויים הגדולים שחלו במוזיקה במאה ה–20, וערעור היסודות של הטונאליות, בן חיים לא אימץ. זורמן וטרכטמן ינגנו גרסה קאמרית לכינור ופסנתר של הקונצ'רטו לפסנתר מ–1960, אחת מיצירותיו הבולטות, וגם ל"יזכור" מ–1942. עוד ינוגנו שלושה שירים ללא מלים, לפסנתר, מ–1952; שלושה אטיודים לכינור סולו מ–1981 ו"שיר ערש ספרדי". בחירה מגוונת של תקופות וכיוונים, ובסך הכל, קונצרט שהוא אירוע מוזיקלי מסקרן ולא שגרתי.

היידן, ינאצ'ק וברהמס עם רביעיית פראצאק ורפאל סבר בגראנג' דה מלאיי / ערוץ מצו, שני, 11.9, 21:30

ב–1799 פנה אציל צעיר, הנסיך לובקוביץ', להיידן וגם לבטהובן, והזמין סדרות של רביעיות מיתרים. בטהובן חיבר אז את הרביעיות הראשונות שלו, אופוס 18, והיידן את האחרונות שלו, אופוס 77. הרביעייה היפה אופוס 77 מס' 1, שפותחת את הקונצרט, משלבת סגנון קלאסי מגובש עם אלמנטים פוליפוניים מתוחכמים. אחריה תנגן רביעיית פראצאק המצוינת את הרביעייה השנייה של ינאצ'ק, "מכתבים אינטימיים". את הכינוי העניק המלחין, והוא מתייחס לכ–700 מכתבים שהוחלפו בינו ובין קמילה סטוסלובה, אישה נשואה, וצעירה ממנו ב–38 שנים. במכתב שהתייחס אל הרביעייה הזו עצמה, כתב לה ינאצ'ק: "את ניצבת מאחורי כל תו. את, חיה, חזקה ואוהבת. ניחוח גופך, הזוהר של נשיקותייך — לא, שלי. התווים הללו הם הנשיקות שלי, על כולך. הם קוראים לך בתשוקה". מיושן יחסית לטקסט "ערה?", אבל לטעמי, יותר סקסי. הרביעייה בוצעה לראשונה ב–11 בספטמבר 1928, חודש אחרי מותו של ינאצ'ק. לסיום הקונצרט, שנערך בחלל היפה של גראנג' דה מלאיי, מצטרף אל הרביעייה רפאל סבר, לביצוע החמישייה לקלרינט וכלי קשת אופוס 115 מאת ברהמס, יצירה מאוחרת, לירית ונפלאה במיוחד.

מוצרט: כך עושות כולן. סולנים, מקהלה ותזמורת, האופרה הלאומית של פריז. מנצח פיליפ ז'ורדן / ערוץ מצו, רביעי, 13.9, 21:30

"בימוי מודרני" הוא בעיניי ביטוי גנרי שלא מתייחס בהכרח להעברת ההתרחשות, התלבושות והאופי של אופרה, לסגנון עכשווי. העיקר במה שמכונה "בימוי מודרני" הוא שיש לו נוכחות דומיננטית, אמירה אמנותית עצמאית, והוא לא בדיוק משרת את המוזיקה, אלא חותר ליצור אירוע בימתי משולב, בו התיאטרון והמוזיקה הם שווי מעמד. בהפקה זו של האופרה הלאומית מפריז השילוב מעניין, ושואב באופן יצירתי מעלילת האופרה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ